גניבה – שאלות אמריקאיות

גניבה

1. מה ההבדל בין גנב לגזלן?
א. גנב גונב בגלוי ודינו מוות, גזלן גוזל בסתר ודינו מלקות.
ב. גזלן גוזל בגלוי ומשלם את הקרן בלבד, וגנב בא בסתר ומשלם לעיתים פי 2 / 4 / 5.
ג. גנב גונב בסתר, גזלן גוזל בגלוי, אין הבדל בעונש.
ד. שניהם לוקחים חפץ ללא רשות הבעלים, עונשו של הגנב – קנס, ועונשו של הגזלן – כרת.
2. האם גניבת חפץ הפחות משווה פרוטה אסורה?
א. אסורה מדאורייתא.
ב. אסורה מדרבנן.
ג. מותרת.
ד. מותרת, ומידת חסידות להחמיר.
3. הגונב מחברו חפץ רק כדי להתל בו ולצחוק עליו (ומתכוון להחזיר) האם עשה איסור?
א. נחלקו האחרונים האם גניבה בצחוק אסורה או מותרת.
ב. אם גונב רק בצחוק זה מותר לכתחילה.
ג. נחלקו האחרונים האם גניבה בצחוק היא איסור גניבה מהתורה או מדרבנן. וציעור חברו אסור מהתורה.
ד. האיסור לצער את חברו הוא איסור דרבנן. גם הגניבה בצחוק היא איסור דרבנן.
4. שימוש בדברים פשוטים וזולים ללא רשות מפורשת מהבעלים:
א. מותר.
ב. אסור.
ג. אסור, למעט במקרה שבעל החפץ לא ידע לעולם שהשתמשתי.
ד. מותר אם הבעלים לא נמצא במקום וגם לא ידוע כקפדן באופן מיוחד.
5. שימוש בחפץ רגיל (=לא פשוט וזול) כשברור שהבעלים לא היה מתנגד לוּ ביקשתי את רשותו:
א. הש”ך מתיר, הגר”ז אוסר ומנהג חסידות להחמיר כגר”ז.
ב. אין הבדל להלכה בין חפץ פשוט וזול (שבשאלה הקודמת) לבין שאר החפצים.
ג. מותר רק בחפץ הגדול מטפח.
ד. אסור. שואל שלא מדעת הוא גזלן.
6. האם מותר להשתמש באופן זמני בחפצים שהוחלפו בטעות?
א. מותר להשתמש רק במעילים אך לא בשאר חפצים שהוחלפו.
ב. מותר להשתמש רק בחפצים שבדרך כלל לא מקפידים עליהם ובתנאי שזה ‘מקום-צער’. והגר”ז אוסר גם בתנאים אלה.
ג. אסור בכל אופן להשתמש בחפץ של אחר, גם אם הוא לקח את שלי.
ד. מותר להשתמש בכל חפץ ששמו מתחיל באות ‘מ’ (מעיל, מטרייה…).
7. רבקה עובדת באולפנת להב”ה. האם מותר לה להשתמש ברכוש האולפנא לצרכיה האישיים?
א. מותר רק בציוד משרדי שגם אחרים נוהגים להשתמש בו לצרכיהם האישיים.
ב. מותר רק לעשות שיחות טלפון וצילומים, אך לא להשתמש בכלי כתיבה.
ג. מותר להשתמש בשטח האולפנא, אך אסור לקחת הביתה.
ד. אין להשתמש ברכוש מקום העבודה ללא רשות מפורשת מבעלי המקום.
8. האם מותר לקחת שאריות אוכל מחתונה בה השתתפתי?
א. מותר מצלחתי האישי, או מצלחת ציבורית אם קבלתי רשות או שזה בוודאי יזרק.
ב. בתנאי שזה לא מבייש את בעלי השמחה.
ג. תשובות א ו-ב נכונות.
ד. מותר לקחת רק מנות של אנשים שהוזמנו לא באו.
9. האם מותר להשתמש בחפצי מצווה (טלית, לולב…) של חברי ללא בקשת רשות?
א. מותר להשתמש באותו מקום, בתנאי שמחזירים למקום המדויק, ורק אם החבר לא נמצא במקום כדי לבקש את רשותו.
ב. מותר בתנאי שהחבר לא ידוע כקפדן באופן יוצא דופן, ורק באופן עראי ולא קבוע.
ג. מותר אם מתקיימים התנאים שבתשובה א, או שמתקיימים התנאים שבתשובה ב. ולא בטלית ותפילין כי יש שלא סובלים זאת.
ד. מותר אם מתקיימים התנאים שבתשובה א יחד עם התנאים שבתשובה ב. ולא בטלית ותפילין כי יש שלא סובלים זאת.
10. האם מותר לקרוא בספר ללא רשות בעליו?
א. ספרי חול לא שונים משאר החפצים הרגילים, ובספרי קודש מותר לדעת כל הפוסקים כי יש מצווה ללמוד תורה.
ב. ספרי חול לא שונים משאר החפצים הרגילים, ובספרי קודש ה’משנה-ברורה’ אוסר אך נוהגים כ’ערוך-השולחן’ שמתיר עיון קל (כי אדם שמח שיעשו מצווה בממונו).
ג. בכל סוגי הספרים אסור.
ד. בכל סוגי הספרים מותר עיון קל בלבד.
11. האם צריך לבקש רשות לקחת הביתה ספר מספריה ציבורית (בית כנסת, אולפנא…)?
א. מי שמשלם דמי מנוי לספרייה או מיסי בית כנסת לא צריך לבקש רשות.
ב. אם הגבאים לא נמצאים לא צריך לבקש רשות.
ג. בספר קודש צריך לבקש רשות ובספר חול לא צריך.
ד. חובה לבקש רשות.
12. כיצד צריך לנהוג מי שאין לו מה לאכול (ואין לו עבודה, כמובן)?
א. מותר לו לגנוב כדי שלא יצטרך לקבל צדקה. ב. עדיף למות מאשר לגנוב או לקבל צדקה.
ג. אם אינו יכול להתפרנס מצדקה – רשאי לגנוב מתוך כוונה שיחזיר כשיוכל.
ד. אם גונב כדי להציל את עצמו – לא צריך להחזיר אף אם יהיה לו כסף לאחר זמן.
13. האם מותר לגנוב מחבר כדי להציל את רכושי? (הקיפי 2 תשובות)
א. מותר, וכמובן צריך לפצות את החבר.
ב. אסור, עדיף להפסיד מיליונים ולא להשתמש ברכושו של חבר ללא רשותו.
ג. מותר, אולם אם רכושו של החבר מושמד לגמרי כתב הגר”ז שראוי להחמיר.
ד. מותר רק לשפוך יין כדי להציל דבש, אך לא לשפוך דבש כדי להציל יין.
14. האם מותר להעמיד עובד בניסיון כדי לבדוק שהוא אמין ואינו גונב?
א. אסור, זה איסור ‘לפני עיוור לא תיתן מכשול’.
ב. מותר, אני צריך למנוע מעצמי נזק.
ג. יש מי שאוסר ויש מי שמתיר, ונראה שמותר רק בניסיון רגיל ולא קשה בצורה יוצאת דופן.
ד. רק עובד ניקיון מותר להעמיד בניסיון.