מורי הלכה יקרים, מכון הר ברכה שמח להציג בפניכם את המדריך למורה לתפעול משחקי Quizizz בכיתה לשיפור הוראת פניני הלכה בצורה חוייתית ומעניינת. בסרטון נסביר כיצד ניתן להשתמש במשחק בכיתה או כשיעורי בית (ללא צורך בפלאפונים לתלמידים). קישור למסמך הגדרות האתר (לפתיחה במחשב): https://did.li/t3mgT אפשרויות הגדרה בקוויזיז (לפתיחה במחשב): https://drive.google.com/file/d/1PG7H… נשמח לשמוע מכם! לתכנים נוספים בקרו באתר שלנו: https://morim.yhb.org.il לשאלות נוספות פנו בשמחה לאפרים שרם – מנהל האתר 053-6228498

מעורבות
ידוע ששיעור איכותי כולל דינמיקה מתמד ת בין מורה לתלמידיו. תלמידים שיושבים
פאסיביים בשיעור ואינם מעורבים בו, לא יגלו מספיק עניין בחומר ואף ל א יפנימו אותו
היטב. לאור זאת החלטנו במכון ליצור מערכים ש מעורבות התלמידים מובנית בהם בצורה
ברורה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במצגות הלימוד, שבהן החומר אינו מגיע בבת אחת
אלא מוצג בשלבים, ולאורכן משובצות שאלות הכוונה רבות שמובילות את התלמידים

מעורבות

מכללים
לפרטים

רמות חשיבה
שונות
יישום יצירתי

לשלב הבא. חשוב לתת לתלמידים זמן לענות על השאלות, לכוון מעט תשובות שכמעט
נכונות, ולהיות מוכנים לכיוונים חדשים בשאלות יצירתיות.
בנוסף, שולבו במערכים פתיחות וסיומים בנושאים שקרובים לעול מם של בני הנוער, כדי
לפתוח ולסגור א ת השיעור היטב ואף להשיג מעורבות מהם.
מכללים לפרטים
סדרת פניני הלכה בנויה על הנחה שההלכה נשענת על יסודות עיקריים ומהם יוצאים
הפרטים. כאשר מבינים היטב את יסודות הסוגיה, פרטי ההלכות הופכים להיות ברורים
יותר ומקושרים לכלל העקרוני .
לאור זאת החלטנו לבנות את המערכים בצורה כזו שבכיתה לומדים את יסודות הסוגיה
ודנים בנושאים הראשיים. אחר כך את הפרטים התלמידים משלימים בלימוד עצמי או
חברותות עם דפי העבודה שהם מקבלים מאיתנו.
רמות חשיבה שונות
כל כיתה תמיד מתחלקת לרמות חשיבה שונות של תלמידים, ואף בין בתי ספר שונים קיים
הבדל ברמות הלמידה של מקצוע ההלכה. כדי לנסות לתת מענה להבדל הזה נקטנו בשתי
פעולות. האחת היא כמות תתי הפרקים שיש בכל מערך. פעמים רבות המערך כולל יותר
יחידות )לרוב בלתי תלויות זו בזו( מאשר מה שאפשר להספיק בשיעור בכיתה ממוצעת
)בפרט אם הדיונים מתנהלים בצורה איכותית( . ממילא המורים יוכלו לבחור בהתאם לזמן
איזה יחידות הוא ילמד ועל מה יוותר.
פעולה שניה היא בניית דפי עבודה בשתי רמות חשיבה. דף העבודה הרגיל מתאים לכיתה
ממוצעת, ורוב השאלות בו אינן מסובכות )אם כי ג ם הן אינן כוללות שאלות ידע בלבד
אלא גם שאלות עמ”ר (. דף העבודה מהסוג השני כולל שאלות רבות יותר וקשות יותר.
השאלות בנויות לפי הטקסו נומיה של בלום ודורשות חשיבה יצירתית יותר . ממילא המורים
צריכים להיות מוכנים לקבל תשובות יצירתיות ומגוונות יותר.
בכתיבת דפי העבודה נעשתה התייעצות עם גורמים מקצועיים במשרד החינוך, והם
הותאמו להישגים בהוראת הלכה שקבע המפמ”ר.
יישום יצירתי
“תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה” )בבלי קידושין מ, ב(. לימוד שאינו כולל תוצרים
ברורים נשאר קצת ערטילאי. לאור זאת החלטנו לחתום את יחידות הלימוד השונות
ביישומ ים יצירתיים ומעניינים. ביניהן בין היתר:
א. איורי שוברים ת’ראש בהוצאת ידיעות אחרונות.

ב. משחקי Quizziz לבחינה מקוונת במהלך השיעור או כשיעורי בית.
ג. שאלות מגוונות בדפי העבודה.
ד. דיוני דילמות על מקרי קצה שמחדדים את ההכרעה.
ה. בהמשך יהיו בעז”ה גם הצעות להערכות חלו פיות מיוחדות.
אז תכל’ס..
כל מורה שמעוניין להשתמש במערכים שלנו נדרש לעבור לפני כן על המערך כולו , כולל
המצגת ודפי העבודה. עליו לחשוב כמה זמן הוא צריך כדי להעביר את תתי היחידות, האם
יש נושאים קשים שדורשים הסבר נוסף או שעל חלקם הוא מעדיף לדלג מסיבות שונות.
לאחר מכן ניתן להעביר את השיעור עם המצגת, ובמקביל להיעזר בדף המער ך להרחבות
וטיפים שונים.
שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה ולהאהיב את לימוד ההלכה על בני הנוער!

זמין לשאלות ורעיונות לשיפור,
אפרים שרם – מנהל אתר המורים
053-6228498
[email protected]

. הלכה ה מחולקת לשש פסקאות. קרא את ההלכה ותן כותרת לכל פסקה
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
. קרא את סיום הלכה ה וחשוב: תלמיד שמעוניין ללכת פעמיים בשבוע לסליחות מיוחדות שדורשות להישאר ער
במשך רוב הלילה, ומצד שני חוויית הסליחות משפיעה עליו באופן מיוחד )למשל בכותל המערבי או בקבר רשב”י(,
האם תמליצו לו ללכת לסליחות למרות המחיר? מדוע?
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________

. מלא את הטבלה הבאה על סעיף ו

מקרה דין טעם

זהו הזמן הנכון ביותר לאמירת אמירת סליחות באשמורת הבוקר

סליחות

זו שעת רחמים ורצון והעולם נקי
ממחשבות ומעשים רעים

מנהג רוב הציבור בימינו
ציבור שלא מצליח לקום מוקדם

דעה א:
דעה ב:

אמירת פיוטים עם דבר שקר

דעה א:
דעה ב:

. האם יש פיוט או משפט מתוך הסליחות שאהוב עליך במיוחד? מדוע?
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
. ציין שני נימוקים שונים למניעת שינוי בנוסח הסליחות בימינו.
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
האירוע:
מתן תורה
תאריך:

האירוע:
חטא העגל
תאריך:

האירוע:
תאריך:
י“ח תמוז

משה מתפלל
על עם ישראל

האירוע:
תאריך:
א‘ אלול

האירוע:
תאריך:

. ”ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי.
ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו“ )בבלי ברכות לב, ב(. מה הוכיחו הפוסקים מהגמרא הזו
לגבי פניה למלאכים בתפילה? ___________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________
חשוב, האם לפי הקטע השני בגמרא קיימת גם אפשרות אחרת לפנות לה‘? ___________________________
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
. ציין מהן הנהגת המשפט והנהגת הייחוד, וכיצד הן קשורות לי“ג מידות של רחמים.
_____________________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________

סליחות וי”ג מידות

מהלך השיעור

פתיחה
הנוסח
רלוונטי?

פניה
למלאכים י”ג מידות

שינוי נוסח סיכום
מבדק חוויתי הסליחות

ּת
ב ש ׁ בו
ה ֵש ׁ ְ
ָ
ה. ו
ָ ין ל ְ

ּ ׁש ֵ א
מַבֵק
ְ
ּ
ׁש ו
ֵר
ֹ
ו
ּ
לה. ד
ָ
כ
ָ
ם ו
ֹ ְ
ו
ּ
ּ ַל הי
ה כ
ָ
ו
ָ
ּ
ה. ד
ּ ָ
ל
ָ
ּ
ה כ
ֻ
ד
ָ
ּ
ה יהו
ְ
ת
ָ
ל
ְ
ּ
ה ג
ָ
ל
ָ
ֹ
ו
ּ
ל ַה אַחר ג
ָ
ֹ
ו
ּ
ג

.
ָ
מך
ְ ן ש ׁ ֶ
לַמַע
ּ ְ
ִש ׁ ֵ יענו
ֹ
ב והו
ְ
ֹ
עק
ֲ
א ֵהֳ ל ַ י י
ָ

ת
ֹ
ּעו
טבו
יה ]אוצרות[ ְ
ּ ָ
ד
ֶ
חַמ
ֲ
כ ַל מ
ָ
ת. ו
ֹ ְ
ו
ּ
לִבז
ְ
ּ
ּ ה ו
פ
ָ
ר
ְ
ח
ֶ
ל
ּ ְ
ת. היו
ֹ ָ
זו
ֹ
ּ חו
מ
ְ
וַה
ׁש ]=ירושלים[ ְ
ד
ֶ
ֹ
ו
ּ
ה ִע ַ יר הק
ָ

.
ָ
מך
ְ ן ש ׁ ֶ
לַמַע
ּ ְ
ִש ׁ ֵ יענו
ֹ
ל והו
ְ
רֵא
ָ
ֹ
ש
ְ
ל ש ׁ ֵאִר ִ ית י
ְ
ח ִמ ַ ים ע
ֲ
ַר
ּ
ב ב
ּ ְ
ׁשו
את. ו
ּ ְ
ֹ
ר ַה הז
ָ
ֹ
ּ ו
ּ ַר ר ַק הת
ו
ּ
ת. ו ֵא ִ ין ש ׁ י
ֹ ְ
ּזו
גנו
ְ
ּ
ו

ָ
ְ ך
ּ
ָ ַל עמ
ּ
וַעל כ
ְ
ּ
ה עֵלינו
ָ
א
ָ ָ
ּ
ֹ ַ את הב
ּ
נ ַה הז
ָ ָ
ׁ
ְ ֵה ַא הש ּ
ּ
ת
ֶ
ּ ׁ ש
ֵתינו
ֹ
י אבו
ֲ
ֵה
ֹ
ֵ ואל
ּ
ֵהינו
ֹ
יי אל
ֱ
ָ
ניך
ֶ
פ
ְ ָ
ּ
ִ ן מל
ֹ
י רצו
ָ
י ִה
ְ

ב
ֹ
חִרית טו
ֲ
וַא
ּ ְ
בֵלנו
ְ
א
ֶ
ל
ְ
ּ
ּ ו
ֵתנו
ּ
גלו
ֹ ְף לָ

ל. ו ֵעת סו
ְ
רֵא
ְ ָ
ׂ
ֵ ִ ית יש
ּ
ָ ב
ְ ך
ּ
ש ִב ַ י עמ
ְ
כִל ִ ית ל
ְ
רֵא ֵל ק ְץ וַת
ְ ָ
ׂ
ֵ ִ ית יש
ּ
ב

לִכים
ְ
ֹ
ֹם הו
כל יו
ְ ָ
ּ
ּ ב
ננו
ְ
ת. ו ִה
ֹ ְ
ּיו
לו
ְ
ּ
ֹל ג
ּ ע
עֵלינו
ָ
ְ
אַרך
ָ
ד ו
ּ ְ
ו
ּ
עב
ִ ְ
ׁ
ּ ַ הש ּ
עֵלינו
ָ
ְ
ׁשַ ך
י מ
ִ ָ
ּ
.ּ כ
ֵדנו
ֹ
ֵמרו
ּ
ו
ֹ
ינו
ָ
נ
ְ
ִל ֵ ימ ִ י ע

א
ֹ
ּ ל
ָ ין לנו

ם. ו ֵא
ְ
עֵר
ָ
צ
ְ
ּ ִ נ
ים אנו
ִ ָ
ּ
ְ ַמנ
ּ
ת ]=וברבות[ ַ הז
ֹ
ע ִטים. ובסגו
ָ
מ
ְ
ּ ִ נ
ים אנו
ָ
ָ ִנ
ׁ
ֹ ַת הש ּ
ו
ּ
ְ ַרב
ּ
ִ ים. ב
ּ
וַדל
ְ

ָ .
ּ
רת
ְ
ר אַמ
ֶ ָ
ׁש
א
ַ ֲ
ּ
ּ כ
יֵדינו
ְ ָ
ּ
ח ִזיק ב
ְ
ֹ ַא מ
ל ול
ְ
מַנֵה
ְ
סליחות אשכנזיות

לערב ראש השנה

<< <<

מי הוא זה ואיזהו בדורות אלו שיכול להרהיב עוז לתקן, ולשנות מנוסח התפלה שנתקן
ע”י רבותינו הקדושים, אשר רוח ה’ דבר בם ומלתו על לשונם. ובכל תיבה ותיבה ובכל
אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי
קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין טמירין ]=סודות עמוקים[.

וכמו שכתב מרן החיד”א בשו”ת חיים שאל )סוף סימן י”א(: כי נודע שכל עניני התפלות
בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם כמו שנראה מהזוהר הקדוש וכתבי רבינו האר”י זצ”ל,

שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות. )הרב עובדיה יוסף, שו”ת יחוה דעת א, מג(
<< << דיון – שינוי נוסח הסליחות

הרב עובדיה יוסף, לשעבר הראשון
לציון והרב הראשי לישראל. נחשב יחיד
בדורו בבקיאותו הנפלאה בספרי ההלכה.
זכרונו הפנומנלי, המסוגל לסקור את כל הנכתב
על נושא נתון – מהתנ”ך, מהתלמוד ומהפוסקים –
מעניק לתשובותיו אופי אנציקלופדי רחב, שכן
נושא הנדון על ידו זוכה למיצוי כל החומר
הרלוונטי הקיים מכלל קשת הפסיקה.

הרב נולד בבגדד בשנת התרפ”א
)1920(, עלה לארץ ישראל בגיל ארבע,
למד בישיבות שונות בעיר העתיקה שבירושלים
והוסמך לרבנות על ידי הרב בן ציון עוזיאל.
בשנת התש”ז )1947( הוא שימש בתפקיד
אב בית הדין בקהיר וניסה לרומם את מצב
היהדות שם. בשנת התש”י )1950( חזר
הרב עובדיה יוסף ארצה, מונה לדיין

בביה”ד של פתח תקוה.

הרב עובדיה יוסף

זוגות תנאים אמוראים גאונים ראשונים אחרונים
ציר זמן תורה שבעל פה

לאחר מכן נבחר, עם
הרב שלמה גורן, למשרת הרב
הראשי של ת”א ויותר מאוחר לתפקיד
הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
נפטר בשנת התשע”ד )2013(. בספרי
תשובותיו, סדרות יביע אומר ויחוה
דעת, ניתן מענה רחב לכל הבעיות

ההלכתיות של ימינו.

דיה(
פ
נ :ה וי יק
)ת ומ
<< <<

סליחות משולבות

דוגמא מישיבת ברכת משה במעלה אדומים

ישיבת ברכת משה סליחות | נוסח משולב

ַא ְׁשֵרי יוֹשְׁ בֵ י בֵ יתֶ ָך, עוֹד יְׁהַ לְׁ לּוָך סֶ לָה:
אַ שְׁ רֵ י הָ עָ ם שֶ כָכָה ּלו,ֹ אַ שְׁ רֵ י הָ עָ ם שֶ יי א ֹ-להָ יו:
תְׁ הִ ּלָה לְׁ דָ וִ ד, א רוֹמִ מְׁ ָך א -לוֹהַ י הַ מֶ לְֶך, וַא בָ רְׁ כָה שִ מְׁ ָך לְׁ עוֹלָם וָעֶ ד:
ְׁב כָל יוֹם א בָ רְׁ כֶך,ָ וַא הַ לְׁ לָה שִ מְׁ ָך לְׁ עוֹלָם וָעֶ ד:
ָג דוֹל יי ּומְׁ הֻּלָל מְׁ אֹ ד, וְׁ לִ גְׁ דֻ ּלָתוֹ אֵ ין חֵ קֶ ר:
ּדוֹר לְׁ דוֹר יְׁשַ בַ ח מַ ע שֶֹ יָך, ּוגְׁ בּורֹתֶ יָך יַגִ ידּו:
ה דַ ר כְׁ בוֹד הוֹ דֶ ָך, וְׁ דִ בְׁ רֵ י נִפְׁ לְׁ אֹ תֶ יָך ָאשִֹ יחָ ה:
ֶו ע זּוז נוֹרְׁ אוֹתֶ יָך יֹאמֵ רּו, ּוגְׁ דֻ ּלָתְׁ ָך א סַ פְׁ רֶ נָה:
ֵז כֶר רַ ב טּובְׁ ָך יַבִ יעּו, וְׁ צִ דְׁ קָ תְׁ ָך יְׁרַ נֵנּו:
ַח נּון וְׁ רַ חּום יי, אֶ רֶ ְך אַ פַ יִם ּוגְׁ דָ ל חָ סֶ ד:
טוֹב יי לַכֹ ל, וְׁ רַ ח מָ יו עַ ל כָל מַ ע שָֹ יו:
יוֹדּוָך יי כָל מַ ע שֶֹ יָך, וַח סִ ידֶ יָך יְׁבָ רְׁ כּוכָה:
ְׁכ בוֹד מַ לְׁ כּותְׁ ָך יֹאמֵ רּו, ּוגְׁ בּורָ תְׁ ָך יְׁדַ בֵ רּו:
ְׁל הוֹדִ יעַ לִ בְׁ נֵי הָ ָאדָ ם גְׁ בּורֹתָ יו, ּוכְׁ בוֹד ה דַ ר מַ לְׁ כּותו:ֹ
ַמ לְׁ כּותְׁ ָך מַ לְׁ כּות כָל עֹ לָמִ ים, ּומֶ מְׁ שַ לְׁ תְׁ ָך בְׁ כָל דוֹר וָדֹר:
סוֹמֵ ְך יי לְׁ כָל הַ נֹ פְׁ לִ ים, וְׁ זוֹקֵ ף לְׁ כָל הַ כְׁ פּופִ ים:
ֵע ינֵי כֹ ל אֵ לֶיָך יְׁשַֹ בֵ רּו, וְׁ אַ תָ ה נוֹתֵ ן לָהֶ ם אֶ ת ָאכְׁ לָם בְׁ עִ תו:ֹ
פוֹתֵ חַ אֶ ת יָדֶ ָך, ּומַ שְֹׁ בִ יעַ לְׁ כָל חַ י רָ צוֹן:
ַצ ּדִ יק יי בְׁ כָל ּדְׁ רָ כָיו, וְׁ חָ סִ יד בְׁ כָל מַ ע שָֹ יו:
ָק רוֹב יי לְׁ כָל קֹ רְׁ ָאיו, לְׁ כֹ ל א שֶ ר יִקְׁ רָ אֻהּו בֶ א מֶ ת:
ְׁ רצוֹן יְׁרֵ ָאיו יַע שֶֹ ה, וְׁ אֶ ת שַ וְׁ עָ תָ ם יִשְׁ מַ ע וְׁ יוֹשִ יעֵ ם:
שוֹמֵ ר יי אֶ ת כָל אֹ ה בָ יו, וְׁ אֵ ת כָל הָ רְׁ שָ עִ ים יַשְׁ מִ יד:
ְׁת הִ ּלַת יי יְׁדַ בֶ ר פִ י וִ יבָ רֵ ְך כָל בָ שָֹ ר שֵ ם קָ דְׁ שוֹ לְׁ עוֹלָם וָעֶ ד:
וַא נַחְׁ נּו נְׁבָ רֵ ְך יָ ּ-ה מֵ עַ תָ ה וְׁ עַ ד עוֹלָם הַ לְׁ לּויָּה:
ִי ְׁתַגֵּדל ְׁוִי ְׁתַקֵּדש ְׁש ֵמּה ַרָבא.
ְׁב ָע ְׁל ָמא ִּדי ְׁבָרא ִכְׁרעּוֵתּה ְׁוַי ְׁמ ִליְך ַמ ְׁלכּוֵתּה ְׁוַי ְׁצ ַמח פּוְׁרָקֵנּה ִויָקֵרב ְׁמ ִשי ֵחּה.
ְׁב ַחֵייכ ֹון ּו ְׁבי ֹו ֵמיכ ֹון ּו ְׁב ַחֵיי ְׁד ָכל ֵבית ִי ְׁ ֹשָרֵאל ַב עָגָלא ּו ִבְׁז ַמן ָקִריב, ְׁו ִא ְׁמרּו ָא ֵמן:
ְׁי ֵהא ְׁש ֵמּה ַרָבא ְׁמ ָבַרְך ְׁל ָע ַלם ּו ְׁל ָע ְׁל ֵמי ָע ְׁל ַמָיא:

2 | סליחות
ִי ְׁת ָבַרְך ְׁוִי ְׁשַת ַבח ְׁוִי ְׁת ָפַאר ְׁוִי ְׁתרֹו ַמם ְׁוִי ְׁתַנ ֵשא ְׁוִי ְׁת ַהָּדר ְׁוִי ְׁת ַע ֶּלה ְׁוִי ְׁת ַה ָּלל ְׁש ֵמּה
ְׁדקּוְׁד ָש א ְׁבִריְך הּוא. ְׁל ֵע ָּלא ִמן ָכל ]בעשי”ת: לְׁ עֵּלָא לְׁ עֵּלָא מִ כָ ל[ ִבְׁרָכ ָתא ְׁו ִשיָרָתא
ֻת ְׁש ְׁב ָח ָתא ְׁוֶנ ח ָמ ָתא ַּד א ִמיָרן ְׁב ָע ְׁל ָמא. ְׁו ִא ְׁמרּו ָא ֵמן:
ֶבן ָאָדם, מַ ה ּלְׁ ָך נִרְׁ ּדָ ם, קּום קְׁ רָ א בְׁ תַ ח נּונִים.
שְׁ פֹ ְך שִ יחָ ה, ּדְׁ רֹש סְׁ לִ יחָ ה, מֵ א דוֹן הָ א דוֹנִים.
רְׁ חַ ץ ּוטְׁ הַ ר, וְׁ ַאל תְׁ ַאחַ ר, בְׁ טֶ רֶ ם יָמִ ים פוֹנִים.
ּומְׁ הֵ רָ ה, רּוץ לְׁ עֶ זְׁ רָ ה, לִ פְׁ נֵי שוֹכֵן מְׁ עוֹנִים.
ּומִ פֶ שַ ע, וְׁ גַם רֶ שַ ע, בְׁ רַ ח ּופְׁ חַ ד מֵ א סוֹנִ ים.
אָ נָא שְׁ עֵ ה, שִ מְׁ ָך יוֹדְׁ עֵ י, יִשְׁ רָ אֵ ל נֶא מָ נִים.
ְׁלָך יי ַה ְׁצָדָקה. ְׁו ָלנּו ֹב ֶשת ַה ָפ ִנים:
ע מֹ ד כְׁ גֶבֶ ר, וְׁ הִ תְׁ גַבֵ ר, לְׁ הִ תְׁ וַּדוֹת עַ ל ח טָ אִ ים.
יָ ּ-ה אֵ -ל ּדְׁ רֹש, בְׁ כֹ בֶ ד רֹאש, לְׁ כַפֵ ר עַ ל פְׁ שָ עִ ים.
כִ י לְׁ עוֹלָם, ֹלא נֶעְׁ לָם, מִ מֶ נּו נִפְׁ לָאִ ים.
וְׁ כָל מַ א מָ ר, א שֶ ר יֵָאמַ ר, לְׁ פָ נָיו הֵ ם נִקְׁ רָ אִ ים.
הַ מְׁ רַ חֵ ם, הּוא יְׁרַ חֵ ם, עָ לֵינּו כְׁ רַ חֵ ם ָאב עַ ל בָ נִים:
ְׁלָך יי ַה ְׁצָדָקה. ְׁו ָלנּו ֹב ֶשת ַה ָפ ִנים:

ְׁלָך א -דֹנָי הַ צְׁ דָ קָ ה, וְׁ לָנּו בֹשֶ ת הַ פָ נִים.
מַ ה נִתְׁ אוֹנֵן ּומַ ה נֹ אמַ ר מַ ה נְׁדַ בֵ ר ּומַ ה נִצְׁ טַ ּדָ ק.

נַחְׁ פְׁ שָ ה דְׁ רָ כֵינּו וְׁ נַחְׁ קֹ רָ ה וְׁ נָשּובָ ה אֵ לֶיָך, כִ י יְׁמִ ינְָׁך פְׁ שּוטָ ה לְׁ קַ בֵ ל שָ בִ ים.
ֹלא בְׁ חֶ סֶ ד וְׁ ֹלא בְׁ מַ ע שִ ים בָ אנּו לְׁ פָ נֶיָך, כְׁ דַ ּלִ ים ּוכְׁ רָ שִ ים ּדָ פַ קְׁ נּו דְׁ לָתֶ יָך.
ּדְׁ לָתֶ יָך דָ פַ קְׁ נּו רַ חּום וְׁ חַ נּון, נָא ַאל תְׁ שִ יבֵ נּו רֵ יקָ ם מִ ּלְׁ פָ נֶיָך.
מִ ּלְׁ פָ נֶיָך מַ לְׁ כֵנּו רֵ יקָ ם ַאל תְׁ שִ יבֵ נּו, כִ י אַ תָ ה שֹמֵ עַ תְׁ פִ ּלָה.
ֹש ֵמ ַע תְׁ פִ ּלָה, עָ דֶ יָך כָל בָ שָ ר יָבֹאּו. תהלים סה, ג
ָיב ֹוא כָל בָ שָ ר לְׁ הִ שְׁ תַ ח וֹת לְׁ פָ נֶיָך יי. ע”פ ישעיהו סו, כג
ָיב ֹואּו וְׁ יִשְׁ תַ ח וּו לְׁ פָ נֶיָך א -דֹנָי, וִ יכַבְׁ דּו לִ שְׁ מֶ ָך. תהלים פו, ט
ֹבאּו נִשְׁ תַ ח וֶה וְׁ נִכְׁ רָ עָ ה, נִבְׁ רְׁ כָה לִ פְׁ נֵי יי עֹ שֵ נּו. תהלים צה, ו
ָנב ֹוָאה לְׁ מִ שְׁ כְׁ נוֹתָ יו, נִשְׁ תַ ח וֶה לַה דֹם רַ גְׁ לָיו. תהלים קלב, ז
ֹבאּו שְׁ עָ רָ יו בְׁ תוֹדָ ה ח צֵ רוֹתָ יו בִ תְׁ הִ ּלָה, הוֹדּו לוֹ בָ רְׁ כּו שְׁ מו.ֹ תהלים ק, ד

קטע ספרדי

פתיחה
משותפת
לכולם

קטע אשכנזי

<< <<

אין בהלכה נוסח קבוע לסליחות. עד להמצאת הדפוס כל ש”צ בחר לומר סליחות לפי
טעמו האישי, המדפיסים קיבעו את הסליחות אך לא לגמרי, ובכל אזור הודפסו סליחות
אחרות. בעיקר בולט ההבדל בין נוסח ספרד לנוסח אשכנז, הן בתוכן והן בנעימה.

בספרד התוכן העיקרי של הסליחות הוא בקשת הסליחה והכפרה, באשכנז חלק גדול של
הסליחות מבטא את מצוקת הגלות וייסוריה.

עם שובנו לארצנו מתבקשות סליחות המבטאות את בעיות דורנו. ב”ה יצאנו מן הגלות אך
יש לנו בעיות אחרות, כגון המשבר הרוחני, מצוקת הפרט המתמודד עם אוירה חומרנית
ומתירנית או האיום על קיומנו.
<< << דיון – שינוי נוסח הסליחות

לצערנו, אין מי שיחבר סליחות חדשות. עם קיבוץ הגלויות ניכרת השפעה של נוסחי
העדות השונות זו על זו. יש קהילות המעוניינות לומר סליחות בנוסח ארץ־ישראלי שיש
בו מיזוג של נוסחי העדות השונות וביטוי הולם יותר לרגשות הצבור בארץ.

מכיוון שאין בהלכה נוסח קבוע לסליחות הדבר אפשרי. אמנם לצערנו אין לנו סליחות
חדשות המביעות את רחשי הלב של בני דורנו אך יתכן שעם התחדשות נוסח הסליחות
יקומו פייטנים חדשים שיחברו סליחות ההולמות את הדור.
<< << דיון – שינוי נוסח הסליחות

נוסח הסליחות שהצעתם מתאים לקהילות חדשות המעוניינות לרענן את תפילת הסליחות
שלהם ואני מניח שבעקבותיכם יבואו הצעות נוספות וסליחות חדשות.

רעיונות אלה אינם מתאימים אולי לכלל ישראל כי רבים רגילים לסליחות הנהוגות מדורי
דורות וקשה להם להסתגל לסליחות חדשות, כמו כן יש חשש למחלוקת. אך בקהילה
שהציבור כולו מסכים לומר סליחות חדשות אין מניעה הלכתית לעשות כך.

והעיקר: והאמת והשלום אהבו.

)הרב יעקב אריאל במכתב(

דיון – שינוי נוסח הסליחות

)תמונה: ויקיפדיה(

<< <<

אמנם יש בסליחות משפטים שמתאימים לתקופת הגלות, עד שישנם אנשים שמתקשים
להזדהות עם תוכנם, ואף חוששים שמא יש צד של שקר באמירתם. אולם אם נראה
את עם ישראל כעם אחד שחי בכל דורותיו, כשכל אחד ואחד מאיתנו מקושר ממש לכל
היהודים שחיו בכל הדורות ובכל הארצות, נוכל לומר את החלקים הללו מתוך הזדהות
עמוקה.

שכן גם אנחנו היינו עם אבותינו שחיו בגולה וסבלו ייסורים נוראים והשפלות קשות, עד
שכמעט אבדה תקוותנו. היינו עם הקדושים והמעונים בכל גזירות השמד, במסעות הצלב
ובמרתפי האינקוויזיציה, ברציחות המוסלמים ובמאורעות ת”ח ות”ט, והאחרון והנורא מכל
בשואה האיומה, שרק כשבעים שנה עברו מאז שנסתיימה.
<< << דיון – שינוי נוסח הסליחות

דיון – שינוי נוסח הסליחות

ואיך נהיה שאננים לומר שתחנוני הסליחות אינם
מתאימים לנו כאשר עדיין חיים איתנו אלפי ניצולים
שעברו את מחנות ההשמדה והגטאות, והעולם עדיין
מלא ברשעים שמכריזים בגלוי על שאיפתם להמשיך
את מלאכתם של הנאצים. לפיכך, ניתן עוד לומר
את תחנוני הסליחות מתוך הזדהות נפשית עמוקה.
)פניני הלכה ימים נוראים ב, ג(

<< <<

דיון – שינוי נוסח הסליחות

הרב יעקב אריאל התיר
כאשר הדבר לא גורם

למחלוקת

הרב מלמד כתב לא לשנות
מפני שהבקשות אקטואליות

גם היום

הרב עובדיה יוסף אסר כי
אין לנו כוח לשנות את נוסח

התפילה הקדום

שינוי נוסח
הסליחות

בעד

נגד

<< <<

רבי יודן אמר בשר ודם יש לו פטרון ]=חבר שדואג לו[ אם
באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו
על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו. והוא אומר:
איש פלוני עומד על פתח חצירך, שמא מכניסו ושמא מניחו.

אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה
לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני
עונה לו מיד. זה שנאמר כל אשר יקרא בשם ה’ ימלט.
)תלמוד ירושלמי ברכות ט, א(

<< << פניה למלאכים

פיוט מכניסי רחמים

ח ִמים.
ֲ
ל הַר
ָ
ּ ַע
פֵנ ַ י ב
ְ
ּ ִ ל
חֵמינו
ֲ
ּ ַ ר
כִניסו
ְ
ח ִמ ַ ים! ה
ֲ
כִנ ֵיס ַ י ר
ְ
ַמ

ּ ה.
ל
ָ
ּ ִפ
ת
ְ
ֵמַע
ֹ
פֵנ ׁ י שו
ְ
ּ ִ ל
ֵתנו
ּ
ל
ָ
ת ִפ
ּ ְ
ש ׁ ִמיעו
ְ
ּ ַ ה! ה
ל
ָ
י ת ִפ
ְ
ש ׁ ִמ ֵיע
ְ
ַמ

ָקה.
ע
ָ
צ
ְ
ֵמַע
ֹ
פֵנ ׁ י שו
ְ
ּ ִ ל
ָקֵתנו
ע
ֲ
ּ ַ צ
ש ׁ ִמיעו
ְ
ָק ַ ה! ה
ע
ָ
י צ
ְ
ש ׁ ִמ ֵיע
ְ
ַמ

ֹת.
מעו
ָ
ד
ְ
ּ
ּ ִה ב
צ
ֶ
תַר
ְ
ל ְך ִ מ
ֶ
י מ
ֶ
פֵנ
ְ
ּ ִ ל
ֵתינו
ֹ
מעו
ְ
ּ ִ ד
כִניסו
ְ
ע ַ ה! ה
ָ
מ
ּ ְ
כִנ ֵיס ִ י ד
ְ
ַמ

ׂא.
ש ּ
ָ
ם ו ִנ
ְ
ל ר
ָ
ל ְך ֵ א
ֶ
י מ
ֶ
פֵנ
ש ׁ ִ ה, ל ְ
ּ ָ
ָק
ַב
ּ
ּה ו
נ
ָ
ּ ִח
ת
ּ ְ
ּ ו
רב
ְ
וַה
ּ ְ
ּ לו
ד
ּ ְ
ש ׁ ַת
ְ
ִה

פר.
ָ
י ע
ָ
כֵנ
ְ
ֹ
ים ש ׁ ׁל שו
ֶ

ִב
ֹ
ׂים טו
ע ִש
ֲ
ּ ַמ
רה ו
ָ
ֹ
ּ ו
ניו, ת
ָ
פ
ָ
ל
ּ ְ
ש ׁ ִמיעו

נ ַ יו, ה ְ
ָ
פ
ָ
ל
ּ ְ
ּ ירו
זִכ
ְ
ַה

ב.
ֹ
עק
ֲ
ד ש ׁ ֵאִר ַ ית י
ְ
ַאב
ֹ
ּ א ת
ֹ
ֶ ם, ש ׁ ל
ע
ָ
ר
ְ
ּ ַה ז
י
ֶ
ת ִם, ו ַיח
ָ
ב
ָ
ה
ֲ
ּ ַר א
ֹ
זכ
ְ
ִי

<< <<

פניה למלאכים

בתפילה – נגד

לא תאמר הואיל שאני מוצא המלאכים מושלים בעולם ]=בעלי השפעה על העולם[ אקבלם
באלהות, ת”ל לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, לפי שממשלתם אינם מעצמן, ואסור לתת
אותם אמצעיים בין השם ובינינו, ואף על פי שהנותן אותן אמצעיים יודע ומכיר שהממשלה
שלו לבדו יתברך, אעפ”כ אסור לפי שדרך זה תחלת הטעייה ויכשל בו או הוא או אחר
להאמין השניות ]=כפירה[.

גם מה שנהגו ואומרים במקצת מקומות מכניסי רחמים הכניסו כו’ לא טוב המנהג ההוא,
ומעשיך יקרבוך לא המלאכים ולא זולתם ראוי לפגוע בהם שלא יקבלם באלוה. וראיה
לזה שלא מצינו בתפילת אברהם אבינו ולא בתפלת שאר נביאים ולא בסדר אנשי כנסת
הגדולה זכר למלאכים אלא רק לשם יתברך לבדו. )שו”ת מהר”ם רוטנבורג סימן רע(

ציון מהר”ם
מרוטנבורג
<< <<

פניה למלאכים

בתפילה – בעד

בזמן הבית היו ישראל חביבין לפני הקדוש ברוך הוא ולא היו
צריכים לשליח. ומשחרב הבית, נעשו כעבדים וצריכים לשלוח
מליץ לפני המקום. )הרוקח בתשובה חדשה(

הדפסת הספר לפני

400 שנה
<< <<

הנהגת שכר ועונש

ם
ֹ
ו
ּ
כ ַם הי
ֶ
ת
ְ
ה א
ֶ ֶ
ּ
י מַצו
ְ
ִכ
ֹ
ר אנ
ֶ ָ
ׁש
י א
ֲ
ַת
ֹ
צו
ְ
א ִל מ
ּ ֶ
מעו
ְ ְ
ִ ׁש
ּ
ַע ת
ֹ
מ
ָ
י ִה א ׁם ש
ָ
ה
ְ )יג( וָ

כם. )יד(
ְ ֶ
ׁש
פ
ְ
כ ַל נ
ָ
ב
ְ
ּ
כם ו
ֶ
ב
ְ
ל לַב
ְ
כ
ְ ָ
ּ
ב
ֹ
בדו
ְ
ע
ָ
ל
ְ
ּ
יכם ו
ֶ
ֵה
ֹ
ֱק אל
ו
ָ
ֹ
ת יק
ְ
ה א
ֶ
ב
ָ
ה
ֲ
לַא
ְ

ָ :
רך
ֶ
ה
ָ
צ
ְ
וִי
ְ
ָ
ְ ך
ׁש
ֹ
ו ִתיר
ְ
ָ
נך
ֶ
ג
ָ
ד
ָ ְ
ּ
פת
ְ
אַס
ָ
ו
ְ
ׁש
ֹ
לקו
ְ
ַמ
ּ
רה ו
ֶ
ֹ
יו
ֹ
ּ ו
ְ ִעת
ּ
כם ב
ֶ
צ
ְ
ר
ְ
י מַט ַר א
ִ ְ
ּ
נַתת
ָ
ו
ְ

:
ָ
ּ
עת
ְ
ב
ָ ָ
ׂ
וש
ָ ְ
ּ
לת
ְ
אַכ
ָ
ו
ְ
ָ
ֶ ך
ּ
מת
ְ
ה
ֶ
ב
ְ
ָ ִ ל
דך
ָ ְ
ׂ
ש
ְ
ּ
ב ב
ֶ
ׂ
ִ ֵ י עש
ּ
נַתת
ְ )טו( וָ

ים א ֵחִרים
ֲ

ִה
ֹ
ם אל
ֶ ֱ
ּ
דת
ְ
עַב
ֲ
ֶ ַם ו
ּ
רת
ְ
ם וַס
ְ
כ
ֶ
ב
ְ
ה לַב
ֶ ְ
ּ
פת
ֶ ִ ן י ְ
ּ
כם פ
ֶ
ל
ּ ָ
מרו
ָ ְ
ׁ
ִ )טז( הש ּ

יה
ֶ
ה
ְ
ִא י
ֹ
ם ול
ְ
ָ ַמִי
ׁ
ר א ַת הש ּ
ֶ
עַצ
ָ
ם ו
ְ
כ
ָ ֶ
ּ
וק ב
ָ
ֹ
ְף יק
ר ַה א
ָ
ח
ְ ם: )יז( וָ
ה
ֶ
ם ל
ָ
ית
ֶ
חִו
ַ ֲ
ּ
ת
ְ
ׁש
ו ִה
ְ

בה
ָ
ֹ
ּ
ר ַץ הט
ֶ
א
ָ
ל ה
ָ
ר ֵה מַע
ָ
ם מֵה
ֶ ְ
ּ
דת
ְ
אַב
ֲ
ּ ַ ו
לה
ָ
ּ
ת יבו
ֵ ֶ ן א ְ
ּ
ֹ ִא תת

מה ל
ָ
ד
ָ
א
ֲ
ה
ָ
ר ו
ְ
ט
ָ
מ
ָ

כם: )פרשת והיה אם שמוע, דברים יא(
ָ ן לֶ
ֵת
ֹ
וק נ
ָ
ֹ
ר יק
ֶ ְ
ׁש
א
ֲ

<< <<

סדקים בהנהגה

מצד אחד,

‹‹ רוב עם ישראל לא דתי ובכל
זאת הגאולה מתקדמת

‹‹ כוחות רשע שיש בעולם

מחזיקים מעמד זמן רב

מצד שני,

‹‹ צדיקים סובלים מחיי עוני למרות

מעשיהם הטובים

‹‹ חיילים צדיקים נהרגים
במלחמות

מה ההיגיון בהנהגה הזו?

<< <<

רמח”ל – שתי צורות הנהגה

מצבת הרמח”ל
בכפר יאסיף

שתי מידות שם הקדוש ברוך הוא לנהג בם את עולמו: אחת – מידת המשפט, ואחת –
מידת השליטה והממשלה היחידית.

מידת המשפט היא מידת הטוב ורע, שבה תלויים כל עניני הטובות והרעות בכל
תולדותיהם; ומקור המידה הוא הסתר פני טובו, והעלם שלימותו.

מידת הממשלה היחידית ]=הנהגת הייחוד[ היא מידת תיקון כל הנבראים בכחו יתברך,
אף על פי שמצד עצמם לא היו ראויים לזה, והיא הסובבת והולכת בהעלם בכל דרכי
המשפט עצמו, לסבב כל דבר אל השלימות לבד; ומקורה הוא חק טובו הפשוט ית’,
שאף על פי שנתעלם, לא זז מלהשקיף עלינו לטובה. מידת המשפט היא המגולית
ונראית, מידת הממשלה היא המתעלמת ומסתתרת לפנים. )דעת תבונות מט(

)תמונה: ויקיפדיה(

<< <<

לפנים משורת הדין מצידנו..

מצבת
הראשית חכמה
בחברון

אמרו במסכת ראש השנה )יז, ב( על פסוק ‘ויעבר ה’ על פניו ויקרא’, אמר רבי יוחנן,
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח
ציבור והראהו למשה ]סדר תפלה[ ואמר לו, כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני
מוחל להם.

והדבר קשה, שהרי אנו רואים שכמה פעמים אנו מזכירין י”ג מדות ואינם נענים?! אלא
אומרים הגאונים, כי כוונת ‘יעשו לפני כסדר הזה’, אין הכוונה לבד על עטיפת טלית
]=רק לומר את הפסוקים בסליחות[, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא
למשה, שהוא ‘אל רחום וחנון’, דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו’, וכן לכל
הי”ג מדות. )ראשית חכמה שער הענוה א(

)תמונה: ויקיפדיה(

<< <<

לפנים משורת הדין מצידנו..

במשך שנים נהג הרב עובדיה יוסף למסור שיעור במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים בירושלים, שיעור
ששודר לבתי כנסת בכל רחבי הארץ והעולם. בחודש אלול, לאחר תום השיעור, המשיך הקהל בבית
הכנסת לאמירת סליחות.

באחד מימי אלול התקשר הרב עובדיה יוסף אל הפייטן משה חבושה, שהיה שליח הציבור הקבוע לאמירת
הסליחות, והודיע לו שעקב גילו המבוגר אינו יכול עוד להעביר את השיעור, ובנו יחליף אותו.

“כבוד הרב,” שאל הפייטן “ומה עם הסליחות? אולי נעביר את הסליחות לביתך?”

אך הרב עובדיה סירב: “מנהגנו הרי לומר את הסליחות אחר חצות הלילה, והשכנים מתלוננים שהרעש
בשעה מאוחרת מפריע להם, ואיני רוצה לצער אותם.”

הוסיף הפייטן לשאול: “והרי הסליחות משודרות בלוויין, ורבים ברחבי הארץ והעולם צופים בהן. יש בזה
זיכוי הרבים! אולי נאמר אותן בלי רמקול ואף נגיף את החלונות?”

אך הרב עובדיה סירב נחרצות: “מצווה הנעשית על חשבונם של אחרים אינה מצווה”.

מטרות השיעור

ידע והבנה
התלמידים ילמדו על המחלוקת בנוגע לשינוי נוסח הסליחות בימינו.
התלמידים יבינו את הסוגיה של פנייה למלאכים בתפילה ואת הדעות השונות בנושא.
התלמידים יכירו את המושג של י”ג מידות הרחמים ואת משמעותו.

מיומנות 2
התלמידים יוכלו לנתח טקסטים עתיקים ולבחון את הרלוונטיות שלהם לימינו.
התלמידים יפתחו יכולת לנהל דיון מכבד בנושאים הלכתיים מורכבים.
התלמידים ישפרו את יכולתם להשוות בין דעות שונות של פוסקים ולהבין את הנימוקים שלהם.
התלמידים יתרגלו חשיבה ביקורתית לגבי מנהגי תפילה ומשמעותם.
התלמידים ילמדו למצוא פרטי הלכות בתוך איורים שמציגים מקרים מחיי היומיום.
1

ערכים ורגש
התלמידים יפתחו רגישות לצורך באיזון בין שמירה על המסורת לבין התאמתה למציאות
המשתנה.
התלמידים יעמיקו את הבנתם לגבי משמעות התפילה כקשר ישיר בין האדם לאלוקיו.
התלמידים יפנימו את חשיבות היישום של ערכי הרחמים והחסד בחיי היומיום, בהתאם לי”ג
מידות הרחמים.

מבנה השיעור
3

פתיחה
הנוסח
רלוונטי?

פניה
למלאכים י”ג מידות

שינוי נוסח סיכום
מבדק חוויתי הסליחות

הנחיות לכל יחידת חודש אלול וסליחות:
המערך על חודש אלול מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון מדברים על המשמעות הכללית של חודש אלול
ופותחים את נושא הסליחות. עוסקים בחשיבות אמירת הסליחות, מבנה הסליחות והלכות אמירתן.
בחלק השני שנמצא לפניכם יש עיסוק בנוסח הסליחות, ענייני הפניה למלאכים ועמידה על מהות י”ג מידות
הרחמים. היחידה נחתמת בסיכום חווייתי בסגנון שוברים ת’ראש.
מקרן למצגת המצורפת

פתיחה
נציג לתלמידים שני קטעים מתוך סליחות האשכנזים לראש השנה:

ּגֹולָ ה אַ חַ ר ּגֹולָ ה גָ ּלְ תָ ה יְ הּודָ ה כֻ ּלָ ּה. דָ ּוָ ה כָ ּל הַ ּיֹום וְ כָ לָ ה. ּדֹורֵ ׁש ּומְ בַ קֵ ּׁש אֵ ין לָ ּה. וְ הָ שֵ ׁב שְ ׁבּות אָ הֳ לֵ י
יַ עֲ קֹב וְ הֹושִ ׁיעֵ נּו לְ מַ עַ ן שְ ׁמֶ ָך.
הָ עִ יר הַ ּקֹודֶ ׁש ]ירושלים[ וְ הַ מְ ּחֹוזֹות. הָ יּו לְ חֶ רְ פָ ּה ּולְ בִ ּזֹות. וְ כָ ל מַ חֲ מַ דֶ ּיהָ ]אוצרות[ טְ בּועֹות ּוגְ נּוזֹות.
וְ אֵ ין שִ ּׁיּור רַ ק הַ ּתֹורָ ה הַ זֹּאת. וְ ׁשּוב בְ ּרַ חֲ מִ ים עַ ל שְ ׁאֵ רִ ית יִ שְ ֹרָ אֵ ל וְ הֹושִ ׁיעֵ נּו לְ מַ עַ ן שְ ׁמֶ ָך.
יְ הִ י רָ צֹון מִ ּלְ פָ נֶ יָך יי אֱ ֹלהֵ ינּו וֵ אֹלהֵ י אֲ בֹותֵ ינּו ׁשֶ ּתְ הֵ א הַ ּׁשָ נָ ה הַ ּזֹאת הַ ּבָ אָ ה עָ לֵ ינּו וְ עַ ל ּכָ ל עַ ּמְ ָך ּבֵ ית יִ ׂשְ רָ אֵ ל
קֵ ץ וְ תַ כְ לִ ית לִ שְ בִ י עַ ּמְ ָך ּבֵ ית יִ ׂשְ רָ אֵ ל. וְ עֵ ת סֹוף לְ גָ לּותֵ נּו ּולְ אֶ בְ לֵ נּו וְ אַ חֲ רִ ית טֹוב לִ ימֵ י עִ נְ יָ נֹו ּומֵ רֹודֵ נּו.
ּכִ י מָ ׁשַ ְך עָ לֵ ינּו הַ ּׁשִ עְ ּבּוד וְ אָ רַ ְך עָ לֵ ינּו עֹל ּגְ לּויֹות. וְ הִ נְ נּו ּבְ כָ ל יֹום הֹולְ כִ ים וְ דַ ּלִ ים. ּבְ רַ ּבֹות הַ ּׁשָ נִ ים אָ נּו
נִ מְ עָ טִ ים. ובסגֹות]ומרוב[ הַ ּזְ מַ ּנִ ים אָ נּו נִ צְ עָ רֵ ם. וְ אֵ ין לָ נּו ֹלא מְ נַ הֵ ל וְ ֹלא מַ חְ זִ יק ּבְ יָ דֵ ינּו ּכַ אֲ ׁשֶ ר אָ מַ רְ ּתָ .

נשאל אותם האם הם מזדהים עם אמירת הקטע הזה בסליחות. אם לא – מה הם מציעים לעשות. מטרת הפתיחה
היא להציף את הקושי באמירת חלק מהפיוטים שנראה שלא מתאימים לתקופה שלנו, ולשמוע מהם האם יש
להם פתרונות להציע.
לאחר הפתיחה ניתן לגשת לגוף השיעור.

גוף השיעור

משימה 1 – שינוי נוסח הסליחות – מתאים להישג 1 )יסודות התורה שבעל פה( ולהישג 5 )הבנה ויישום(
לא כל קטעי הסליחות קלים להבנה ומתאימים לתקופה שבה אנחנו חיים, בה עם ישראל חזר לארצו והגאולה
מתקדמת. לאור זאת, נפתח דיון בשאלה האם נכון לומר את הסליחות הללו גם בימינו. תשובות אפשריות:
חומרי עזר נדרשים

מצד אחד, נכון להמשיך ולומר אותן כי זו מסורת האבות, ואין לנו כוח לשנות את הנוסח. כך כתב הרב
עובדיה יוסף )שו”ת יחוה דעת א, מג. מובא במצגת(. על הדרך ניתן להרחיב על הביוגרפיה שלו כמתואר
במצגת.
מצד שני, קשה להמשיך ולומר סליחות כאלו שנראה שהן דומות לשקר אם זו לא המציאות שאנחנו חיים
בתוכה.
תחילה יש לציין שהיות ומדובר בפיוטים שאינם מיסוד הסליחות )פ”ה ב, ד(, יש יותר מקום לדון מה ניתן
לעשות בהם, שלא כמו תפילת שמונה עשרה שתוקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה והנביאים, ואותה אין
לנו כוח לשנות.
פתרונות מוצעים:
ניתן להשמיט את הפיוטים הללו ולא לומר אותם.
ניתן ליצור נוסח משולב של סליחות לספרדים ואשכנזים ובכך לגרום לכולם להתפלל יחד ולהשאיר את
הקטעים הרלוונטיים. יש במצגת דוגמא של הסליחות מישיבת ברכת משה במעלה אדומים שכך עושים שם.
ניתן לכתוב פיוטים חדשים שמתארים את המצב שלנו. ניתן לשאול – על איזה בעיות או עניינים ראוי לתת
דגש היום? )אחדות בעם, השפעה זרה מהגויים, שעבוד לטכנולוגיה, ריחוק מהטבע( עוד יש לשאול מי
ראוי שיחבר פיוטים כאלו – משוררים, רבנים? ניתן לראות התייחסות לכך בדבריו של הרב יעקב אריאל
1 ניתן להרחיב על הקושי לחבר תפילה עם מילים מרוממות

במכתב לרבני צהר )עמ’ ,59 מובא במצגת(.
ומדויקות וגם מוזיקה מתאימה. ניתן להעיר שגדולי ישראל רבים כתבו שירים, ולמי שיש יכולת כתיבה הוא
יכול לפתח אותה ולפרסם לציבור.
הרב מלמד )פ”ה ימים נוראים ב, ג( מציע להשאיר את נוסח הסליחות ולחשוב על הסכנה הקיומית שעדיין

2
מלווה את מדינת ישראל.

משימה 2 – פניה למלאכים – מתאים להישג 1 )יסודות התורה שבעל פה( ולהישג 6 )ערכים(
בתוך הסליחות האשכנזיות )וגם לחלק מהמנהגים בסליחות הספרדיות( מופיעה פניה למלאכים שיעזרו לקבל
את התפילה בשמיים. ביחידה שלנו נברר את המחלוקת האם נכון לפנות למלאכים, ומתוך כך נחדד את העמדה
הנפשית הרצויה של המתפלל מול ה’.
ניתן לתאר להם עד כמה מסובך לקבוע פגישה ולתאם עם דמות בכירה: יש מערכת מסועפת של מזכירות
ועוזרים, צריך סיבה מוצדקת לפגישה, צריכים להמתין לפגישה זמן רב, לעיתים היא מתבטלת ברגע
האחרון, לעיתים צריך להגיש טופס רשמי ומנומק לקראתה, לעיתים נדרשת בדיקה ביטחונית לפניה,
לעיתים צריך לתאם מראש את נושא הפגישה, לעיתים צריך תיווך של גורם שלישי )פרוטקציה( כדי
להיכנס, לרוב הפגישה קצרה וקשה להעמיק בה בנושאים מורכבים. המורה יכול לספר מנסיונו אם פעם
נפגש עם אדם כזה.
3
כל זה עומד בניגוד מוחלט לפניה של האדם לה’. כך מתואר בירושלמי שמובא במצגת )מובא בהרחבות ב, ד(.

.1 וראה במאמר שמופיע כאן בקישור טיעונים נוספים שמצדיקים את שינוי נוסח התפילה.
.2 ניתן להעיר בדרך אגב שגם הרב מלמד )פ”ה זמנים י, טז( הזכיר את האפשרות לשנות את נוסח תפילת נחם לאחר שחרור
ירושלים, וכתב שמי שרוצה לנהוג כך רשאי.
.3 יש שם קטעים נוספים שאפשר להקריא לפי הזמן: אָ מַ ר לֵ וִי, מֵ הָ אָ רֶ ץ וְעַ ד לָ רָ קִ יעַ מַ הֲ לָ ְך חֲ מֵ ׁש מְ אֹות ׁשָ נָ ה. ּומֵ רָ קִ יעַ לְ רָ קִ יעַ
מַ הֲ לַ ְך ת”ק ׁשָ נָ ה. וְעָ בְ יֹו ׁשֶ ל רָ קִ יעַ ת”ק ׁשָ נָ ה. וְכֵ ן לְ כֹל רָ קִ יעַ וְרָ קִ יעַ . וְאָ מַ ר ר’ ּבְ רָ כְ יָה וְרַ ּבִ י חֶ לְ ּבֹו ּבְ ׁשֵ ם ר’ אַ ּבָ א סְ מֹוקָ ה, אַ ף טָ לְ ּפֵ י

ניתן לציין שמשה רבנו בספר דברים )ד, ו-ח( מציין את הייחודיות של עם ישראל כעם שה’ שומע לתפילתו מיד:

ּוׁשְ מַ רְ ּתֶ ם וַ עֲ ׂשִ יתֶ ם ּכִ י הִ וא חָ כְ מַ תְ כֶ ם ּובִ ינַ תְ כֶ ם לְ עֵ ינֵ י הָ עַ ּמִ ים אֲ ׁשֶ ר יִ ׁשְ מְ עּון אֵ ת ּכָ ל הַ חֻ ּקִ ים הָ אֵ ּלֶ ה
וְ אָ מְ רּו רַ ק עַ ם חָ כָ ם וְ נָ בֹון הַ ּגֹוי הַ ּגָ דֹול הַ ּזֶ ה:
ּכִ י מִ י גֹוי ּגָ דֹול אֲ ׁשֶ ר לֹו אֱ ֹלהִ ים קְ רֹבִ ים אֵ לָ יו ּכַ יקֹוָ ק אֱ ֹלהֵ ינּו ּבְ כָ ל קָ רְ אֵ נּו אֵ לָ יו:
ּומִ י ּגֹוי ּגָ דֹול אֲ ׁשֶ ר לֹו חֻ ּקִ ים ּומִ ׁשְ ּפָ טִ ים צַ ּדִ יקִ ם ּכְ כֹל הַ ּתֹורָ ה הַ ּזֹאת אֲ ׁשֶ ר אָ נֹכִ י נֹתֵ ן לִ פְ נֵ יכֶ ם הַ ּיֹום:
לאור זאת נשאל את התלמידים האם יש עניין לפנות למלאכים בתפילות ובסליחות כדי שיעזרו לקבל את התפילה
או עדיף לפנות לה’ ישירות. חשוב לחדד את המסר שיש כאן מצד אחד, ומצד שני לעמוד על הקושי בפניה ישירה
בגלל הגלות או בגלל מיעוט ערכו של היחיד.
נשאל את התלמידים האם הם מכירים פיוט שנאמר בליל שבת שבו יש בעיה כזו )’ברכוני לשלום’ שבו
מבקשים מהמלאכים לברך אותנו(. דוגמאות נוספות ניתן לראות כאן, בעיקר אצל עדות אשכנז.
נציג את פיוט מכניסי רחמים, נשאל את התלמידים אם הם מכירים אותו )בעיקר אשכנזים(, נשאל אם
רואים בעיה באמירתו.
נציג את מהר”ם מרוטנבורג שמתנגד לאמירת הפיוט מצד החשש לייחס למלאכים יותר מדי כוח. בסוף
דבריו הוא מעיר נקודה חשובה שניתן להוכיח שהוא צודק מתפילות האבות, כלומר מתקדימים הלכתיים
שבהם כך נהגו )שיטת התקדימים נכונה לכל עולם ההלכה(.
כנגדו, הרוקח )הובא בהרחבות ב, ד, ה( כתב שלאחר החורבן התפילה שלנו פחות מתקבלת בפני ה’, ולכן
צריך לשתף את המלאכים. חשוב לחדד את ההבנה שלאחר החורבן קבלת התפילה נעשתה קשה יותר,
ברוח דברי הגמרא ש”ואמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק
ואשוע שתם תפלתי ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו” )בבלי ברכות לב, ב(. ממילא
תפילה מעומק הלב מתקבלת.

משימה 3 – מבדק חווייתי – מתאים להישג 5 )הבנה(
נקרין על הלוח את האיור של שוברים ת’ראש לסיכום הלכות הסליחות. נבקש בכל פעם ממתנדב אחר לענות על השאלה.

משימה 4 – ביאור י”ג מידות – מתאים להישג 1 )יסודות התורה שבעל פה( והישג 5 )ערכים(
מכאן ניגש לענייני י”ג מידות, שיאן של הסליחות )על פי פ”ה ב, ח והערה 4(. בגמרא מוזכר שבכל זמן שישראל חוטאים
הם יזכירו לה’ את י”ג מידות והוא ימחל להם.
נקרא עם התלמידים את הנהגת שכר ועונש המפורסמת, נבקש דוגמאות לסדקים בהנהגה הזו, מתי
לכאורה היא לא עובדת.

הַ חַ ּיֹות מַ הֲ לַ ְך חֲ מֵ ׁש מְ אֹות ׁשָ נָ ה וַחֲ מֵ ׁש עֶ ׂשְ רֵ ה מִ נְ יָן יָׁשְ רָ ה. רְ אֵ ה ּכַ ּמָ ה הּוא ּגָ בֹוּהַ מֵ עֹולָ מֹו!
וְאָ דָ ם נִ כְ נַ ס לְ בֵ ית הַ ּכְ נֶ סֶ ת וְעֹומֵ ד אֲ חֹורֵ י הָ עַ ּמּוד ּומִ תְ ּפַ ּלֵ ל ּבִ לְ חִ יׁשָ ה וְהַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא מַ אֲ זִ ין אֶ ת ּתְ פִ ּלָ תֹו, ׁשֶ ּנֶ אֱ מַ ר )שמואל א, א,
יג( וְחָ נָ ה הִ יא מְ דַ ּבֶ רֶ ת עַ ל לִ ּבָ ּה רַ ק ׂשְ פָ תֶ יהָ נָ עֹות וְקֹולָ ּה ֹלא יִּׁשָ מֵ עַ . וְהֶ אֱ זִ ין הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא אֶ ת ּתְ פִ יּלָ תָ ּה. וְכֵ ן ּכֹל ּבְ רִ יֹותָ יו, ׁשֶ ּנֶ אֱ מַ ר
)תהילים קב, א( ּתְ פִ ּלָ ה לְ עָ נִ י כִ י יַעֲ טֹף, ּכְ אָ דָ ם הַ מֵ ׂשִ יחַ ּבְ אֹוזֵ ן חֲ בֵ ירֹו וְהּוא ׁשֹומֵ עַ . וְכִ י יֵׁש לְ ָך אֶ לֹוהַ קָ רֹוב מִ ּזֶ ה ׁשֶ הּוא קָ רֹוב לִ בְ רִ יֹותָ יו
ּכְ פֶ ה לְ אֹוזֶ ן?

נקרין את דברי הרמח”ל שמסביר שלעיתים ה’ מנהיג אותנו בהנהגת הייחוד שעיקרה חסד ורחמים והיא
באה לידי ביטוי באמירת י”ג מידות. היא לא מסבירה את כל החריגים מהנהגת שכר ועונש אבל יש לה

4
מקום מרכזי.

סיום
נסיים עם הקטע מהראשית חכמה )מובא בהרחבות לפ”ה ב, ח( שעומד על כך שי”ג מידות לא יפעלו רק אם נאמר אותן,
אלא יש צורך ללכת בדרכיו של הקב”ה ולהיות רחומים בעצמנו. ניתן לשאול את התלמידים כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי
היום יום. להרחבה ניתן לקרוא בספר תומר דבורה שמציע הדרכה מדויקת על פי כל מידה. בספרו של הרב דן סתר כאן
ניתן לראות יישום מודרני בחיי הנישואין ובקשר עם הילדים וגם בכלל.
אפשרות נוספת היא לספר את הסיפור על הרב עובדיה יוסף שסירב לומר סליחות בביתו בשעת לילה מאוחרת בגלל
ההפרעה לשכנים כמתואר כאן.

.4 כתב הרב קוק )מדבר שור, דרוש ראשון; מאורות הראיה עמ’ קלא, הובא בהרחבות בסיום פ”א של ימים נוראים(, שאפשר
לדון כל נוצר בשני דרכי משפט: א. לפי מעשיו הפרטיים. ב. לפי מה שהועיל לתכלית הכללית של העולם: “שני דרכי משפט
אפשר לדון כל נוצר, הדרך האחת על פי עצמיותו הפרטית, והשני מצד השתתפותו לתכלית הכללית. ודבר פשוט הוא, דאף
כשלא יזכה האיש את ארחו ולא יהיה ראוי לזכות מצד עצמו, מכל מקום ראוי יהיה לזכות ותועלת מצד דבר מועיל היוצא ממנו
מצד הצטרפו להתכלית הכללי. על כן ישראל שהם המאחדים את כל הבריאה כולה במעשה התורה והמצוה, יהיה דינם גם
כן באופן זה. ועל העמים כשם שהם פרטיים כי אם מצד עצמן, כמו כן דינם וחלקם בעולמם, כי אינם מוכנים להתאחד מצד
עצמם, כי מתעצמים כל אחד בטבעו המיוחד לו, וכמו כן הנהגתם בבריאה גם כן הוא בטבע המיוחד לכל בריאה”.
לאור דבריו ניתן להסביר שלעיתים אדם מקבל מה’ סיוע למעשיו גם אם לא מקיים את כל המצוות הפרטיות, מפני שהוא
מסייע לתיקון העולם על ידי פיתוח טכנולוגי, חיזוק ביטחון המדינה וכדומה.

האירוע:
חטא העגל
תאריך:

האירוע:
תאריך:
י“ח תמוז

משה מתפלל
על עם ישראל

האירוע:
תאריך:
א‘ אלול

האירוע:
תאריך:

. הלכה ה מחולקת לשש פסקאות. קרא את ההלכה ותן כותרת לכל פסקה
___________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________
. קרא את סיום הלכה ה וחשוב: תלמיד שמעוניין ללכת פעמיים בשבוע לסליחות מיוחדות שדורשות להישאר ער
במשך רוב הלילה, ומצד שני חוויית הסליחות משפיעה עליו באופן מיוחד )למשל בכותל המערבי או בקבר רשב”י(,
האם תמליצו לו ללכת לסליחות למרות המחיר? מדוע?
_______________________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________________
. מלא את הטבלה הבאה על סעיף ו

מקרה דין טעם

אמירת סליחות באשמורת הבוקר זהו הזמן הנכון ביותר לאמירת

סליחות

זו שעת רחמים ורצון והעולם נקי
ממחשבות ומעשים רעים

מנהג רוב הציבור בימינו
ציבור שלא מצליח לקום מוקדם דעה א:
דעה ב:
אמירת פיוטים עם דבר שקר דעה א:
דעה ב:

. קרא את הלכה ז וענה: כיצד ינהגו באמירת הסליחות במניין שעוד לא התקבץ? __________________________
_______________________________________________________________________________________
וכיצד ינהג אדם שנמצא ללא מניין? _____________________________________________________
. האם יש פיוט או משפט מתוך הסליחות שאהוב עליך במיוחד? מדוע?
_______________________________________________________________________________________

חודש אלול וסליחות

מהלך השיעור

פתיחה
בין סליחות לתפילת רמזי אלול

שמונה עשרה

סיכום

הסליחות הצורך באמירת

הלכות
הסליחות

רמזי אלול

ִדי
ֹ
י ודו
ְ
ִד
ֹ
י לדו
ְ
א ִנ
ֲ

ִ ים
ּ
ׁשַ נ
ֹ
ׁ ו
ַ ש ּ
ּ
עה ב
ֶ
ֹ
י הר
ָ
)שיר השירים ו, ג( ִל

ִהים
ֹ
אל
ֱ
ה
ָ
ה ו
ְ
ד
ָ
א צ
ֹ ָ
ר ל
ֶ
ׁש
א
ֲ
ַו

י ל ָך
ִ ְ
ּ
מת
ַ ְ
ׂ
וש
ְ
ֹ
ידו
ָ
ה ל
ָ ְ
ּ
ִאנ

ה
ָ
ּ
מ
ָ
ּ ׁס ש
ר ינו
ֶ ָ
ׁש
ם א
ֹ ֲ
מקו
ָ
)שמות כא, יג – רוצח בשוגג
בורח לעיר מקלט(

ּ
ֵהינו
ֹ
ֱק אל
ו
ָ
ֹ
ת ַליק
ֹ
ר
ָ
ּ
סת
ִ ְ
ּ
ַהנ

ּ ַ עד

בֵנינו
ָ
ל
ְ
ּ
ּ ו
ת לנו
ֹ ָ
גל
ִ ְ
ּ
וַהנ
ְ

ל
ָ
ּ
ת את כ
ֹ ֶ
ו
ׂ
עש
ֲ
ל ַם ל
ָ
ֹ
עו

ֹאת
ּ
ר ַה הז
ָ
ֹ
ּ ו
בֵר ַ י הת
ִ ְ
ּ
ד
)דברים כט, כח כחלק מכריתת
הברית בסוף חייו של משה(

ִדים
ּ
הו
ְ
ּ
ה ַם הי
ֶ
ב
ּ ָ
ר נחו
ֶ ָ
ׁש
ים א
ֲ

ָ ִמ
ּ
ַ י
ּ
כ

הם
ֶ
ל
ַ ְך ָ
ּ
הפ
ְ
ר נ
ֶ ֶ
ׁש
א
ֲ
ׁש
ד
ֶ
ֹ
ם וַהח
ְ
יה
ֶ
יֵב
ְ
ֹ
ֵמאו

ת
ֹ
ו
ׂ
עש
ֲ
ֹ ַב ל
ֹם טו

ל ליו
ְ
ב
ֶ
ֵמֵא
ּ
חה ו
ָ
מ
ִ ְ
ׂ
ְ ן לש
ֹ
גו
ָ
ּ
ִמי

ַח
ֹ
לו
ְ
ׁש
ִמ
ּ
חה ו
ָ
מ
ִ ְ
ׂ
ה וש
ֶ ְ
ּ
ת
ְ
ׁש
ם י ֵמ ִ י מ
ְ
ת
ָ
ֹ
או

ִנים
ֹ
ביו
ְ
א
ֶ
ת ל
ֹ ָ
נו
ָ
ּ
ּ ַמת
ּ ו
לֵרֵעהו
ְ
ת ִ א ׁיש
ֹ
מנו
ָ

)אסתר ט, כב(

<< <<

ִ י
ּ
ּ כ
הנו
ְ
מ
ָ
ה
ְ
תַמ
ְ
ּ ֵלא ִ ה

ִ י לו
ּ
כ

מִים
ָ
ע
ֲ
ז ַה פ
ּ ֶ
בנו
ָ ׁה שַ ְ
ּ
ַעת
)בראשית מג, י – יהודה לוקח
רא את בנימין למצרים(
ְקָ
י א
ֶ
ִל
ֹ
וק קו
ָ
ֹ
ע יק
ְ
ְ ַמ
ׁש

אַמר

י. ל ָך ָ
ְ
עֵנִנ
ֲ
ֵ ִני ַו
ּ
חנ
ָ
ו
ְ

י את
ֶ
נ
ָ
פ
ּ ָ
ְ ׁשו
ּ
ַ ק
ּ
ִ י ב
ּ
ִלב

ֵ ׁש
ּ
ֲק אַבק
ו
ָ
ֹ
יק
יך ְ
נ ָ
ָ ֶ
ּ
פ
)תהלים כז, ז-ח(

רמזי אלול

וֵאין
ֶ ָך ְ
ּ
לַבד
לָך ְ
ּ ְ
היו
ְ
ִי

ָ ְך
ּ
זִר ִ ים את
ָ
ל
ְ

)משלי ה, יז כחלק מהדרכות
החכמה של שלמה(

ֹ
וק או
ָ
ֹ
ד ַר ליק
ֶ
ר נ
ֶ
ֹ
ּ
ִ ִ י יד
ּ
ִא ׁיש כ

ר
ָ
ּ
ִר אס
ֹ
אס
ְ
ה ל
ֶ
ע
ָ
ב
ְ ֻ
ָ ַב ׁע ש
ׁ
ֹ ִהש ּ
ברו
ְ ָ
ּ
ַא יֵחל ד
ֹ
ל
ֹ
ׁשו
פ
ְ
ַע ַל נ

ה
ֶ
ׂ
עש
ֲ
ִ ַ יו י
ּ
ֵצ ִא מפ
ֹ
ּ
כל ַ הי
ְ ָ
ּ
כ
)במדבר ל, ג. סופי תיבות(

א ִני
ֲ
ַו
ֹ
ּ ו
בד
ְ
פֵנ ַ י ע
ְ
ִנ ִ י ל
ֹ
א אד
ֲ
ר נ
ָ
ב
ָ
ע
ֲ
ַי

אכה
ָ
ל
ְ ָ
ּ
גל ַ המ
ֶ
ר
ֶ
י ל
ִ ְ
ּ
ה ל ִאט
ְ
ל
ָ
ה
ֲ
נ
ָ
ת
ְ
א
ֶ

לִד ַ ים עד
ָ
י
ְ
ג ַל ה
ֶ
ר
ֶ
ל
ְ
ּ
פַני ו
ָ
ר ל
ֶ ְ
ׁש
א
ֲ

ירה
ָ
ֵ ִע
ׂ
ִני ש
ֹ
ל אד
ֲ
א א
ֹ ֶ
ר אב
ֶ ָ
ׁש
א
ֲ
)בראשית לג, יד – יעקב נפרד
מעשו אחרי המפגש ביניהם(
<< <<

<< << הצורך באמירת הסליחות

1 2 3 4

זיהוי חלקי הסליחות

מצאו לפחות ארבעה מרכיבים שונים שיש בסליחות

<< <<

1 2 3 4 5

זיהוי חלקי הסליחות

מצאו לפחות ארבעה מרכיבים שונים שיש בסליחות

מזמור פתיחה י”ג מידות פיוטים תחנון

ונפילת אפיים

קדיש תתקבל
<< <<

בין סליחות

לתפילת שמונה עשרה

תפילת מנחה

מזמור אשרי יושבי ביתך ››

תפילת העמידה ››

תחנון ונפילת אפיים ››

קדיש תתקבל ››

סיום התפילה ››

סליחות

‹‹ מזמור אשרי יושבי ביתך

‹‹ י”ג מידות

‹‹ תחנון ונפילת אפיים

‹‹ קדיש תתקבל

‹‹ סיום הסליחות

שילוב

פיוטים

שונים
<< <<

הקבלה בין הסליחות

לתפילת שמונה עשרה

שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר התפלה של כל היום, כי
הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה, והסליחות עם
הי”ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפלת י”ח, שעיקר
התפלה הוא י”ג מדות, ואח”כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות
ומסיימין ואנחנו לא נדע, לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל
כמו אחר גמר כל תפלות השנה. )לבוש או”ח תקפא, א(

<< <<

הספרים נקראו
בשם לבוש לאור
תפיסת התורה כמלבוש

רוחני לאדם.

אחת

ההדפסות הראשונות
של הספר משנת

1598

ר’ מרדכי יפה נולד בשנת ר”צ
)1530(, והיה תלמיד מובהק של
הרמ”א. שימש כרב בפראג, לובלין,
הורדנא ופוזנא. היה מראשי ועד ארבע
הארצות, מנהיגות יהודי פולין בימי
הביניים. נפטר בשנת שע”ב

)1612(.

לאחר הדפסת השו”ע

חשב לנכון לכתוב חיבור הלכתי
כסדר הטור, שיהיה ממצע בין הבית
יוסף הארוך מדי והשו”ע הקצר מדי. ספריו
נדפסו זה אחר זה משנת ש”נ )1590(
והלאה, וכמה מגדולי ישראל בדור שאחריו

כתבו עליהם פירושים והערות. היו
תקופות שבהן הוא שימש כספר

לימוד הלכה מרכזי.

ר’ מרדכי יפה – בעל הלבוש

זוגות תנאים אמוראים גאונים ראשונים אחרונים
ציר זמן תורה שבעל פה

<< <<

הבדלי סגנון בין העדות

עדות המזרח

‹‹ נוסח קבוע

‹‹ נאמרים ארבעים יום

‹‹ הציבור שר ביחד

‹‹ שפת הסליחות יחסית פשוטה

אשכנזים

‹‹ נוסח משתנה

‹‹ נאמרים רק בסמוך לראש השנה

‹‹ הרוב נאמר בשקט

‹‹ שפה מורכבת להבנה

<< <<

קבלה אישית לחודש אלול

בין אדם למקום

בין אדם לעצמו

מטרות השיעור

מבנה השיעור
ידע והבנה
התלמידים יבינו את המשמעות הרוחנית של חודש אלול בלוח השנה היהודי.
התלמידים יכירו את המבנה הבסיסי של הסליחות ואת משמעותן.
התלמידים ילמדו על המנהגים השונים הקשורים לחודש אלול ולאמירת סליחות.

מיומנויות
התלמידים יוכלו לזהות את החלקים העיקריים בסליחות, כולל י”ג מידות הרחמים.
התלמידים ינתחו את הלכות אמירת הסליחות ויחלקו אותם לפי רכיבי מד”ט.
התלמידים ישתתפו בדיונים קבוצתיים ויפתחו יכולת להקשיב ולכבד דעות שונות.

ערכים ורגש
התלמידים יפתחו הערכה למסורת אמירת הסליחות ולחשיבותה בהכנה לימים הנוראים.
התלמידים יעודדו לחשוב על דרכים לשיפור עצמי לקראת השנה החדשה.

יישום
התלמידים יוכלו ליישם את הידע שרכשו על אמירת סליחות בחייהם האישיים.
התלמידים יפתחו כלים להתבוננות עצמית ולתהליך של חשבון נפש.

חומרי עזר נדרשים

מקרן למצגת המצורפת ספרוני סליחות משני
הנוסחים )אפשר לקחת
מבית הכנסת או לבקש
מהתלמידים להביא(

פתקים קטנים
למשימת סיום השיעור

1

2

3

4

פתיחה
בין סליחות לתפילת רמזי אלול
שמונה עשרה

סיכום

הסליחות הצורך באמירת

הלכות
הסליחות

הנחיות לכל יחידת חודש אלול וסליחות:
המערך על חודש אלול מחולק לשני חלקים. בחלק זה אנחנו עוסקים במשמעות הכללית של חודש אלול
ופותחים את נושא הסליחות. עוסקים בחשיבות אמירת הסליחות, מבנה הסליחות והלכות אמירתן.
בחלק השני יש עיסוק בנוסח הסליחות, ענייני הפניה למלאכים ועמידה על מהות י“ג מידות הרחמים. היחידה
נחתמת בסיכום חווייתי בסגנון שוברים ת‘ראש.

פתיחה
חודש אלול דורש מאיתנו לפשפש במעשינו ולתקן את הדרוש תיקון. הכיוונים שאותם אנחנו נדרשים לתקן הם
שונים ומגוונים: בין אדם למקום, בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו )תיקון הרגלי חיים ונורמות התנהגות שונות(.
בנוסף, לעיתים יש צורך בתיקון המעשה, לעיתים במחשבה ולעיתים בדיבור.
המילה אלול רמוזה בתנ”ך במקומות שונים בכל פעם בהקשר אחר. נציין מול התלמידים תשעה פסוקים שבהם
רמוזה המילה אלול, וכל אחד מכוון לתיקון מסוג מסוים. נשאל אותם איזה תיקון הם היו מעוניינים לתקן בחודש
הזה )הפסוקים יוקרנו במצגת(.
. אֲ נִ י לְ דֹודִ י וְ דֹודִ י לִ י הָ רֹעֶ ה ּבַ ּׁשֹוׁשַ ּנִ ים )שיר השירים ו, ג( – ניתן להרחיב על חודש אלול כסיפור אהבה, כמו דוד
שבא לבקר ותמיד שמחים לבואו. הצהרה על החזרת הקשר הבריא בין ה’ לישראל. בין אוהבים יש נאמנות,
שהופרה במהלך השנה וצריך לחדש אותה.
. וַאֲ ׁשֶ ר ֹלא צָ דָ ה וְהָ אֱ ֹלהִ ים אִ ּנָ ה לְ יָ דֹו וְ ׂשַ מְ ּתִ י לְ ָך מָ קֹום אֲ ׁשֶ ר יָנּוס ׁשָ ּמָ ה )שמות כא, יג( – רמז מהאר”י על פסוק
שעוסק ברוצח בשוגג, שהוא צריך לגלות לעיר מקלט. האר”י מסביר שבחודש אלול צריך לחזור בתשובה גם
על חטאים ללא כוונה. גם חטאים מסוג כזה מלמדים על משהו פנימי שטעון תיקון. חודש אלול הוא עיר מקלט
לכל השנה, כמו אגף שיקום בכלא שעוזר לחזור לחיים טובים יותר.
. ּכַ ּיָמִ ים אֲ ׁשֶ ר נָ חּו בָ הֶ ם הַ ּיְהּודִ ים מֵ אֹויְבֵ יהֶ ם וְהַ חֹדֶ ׁש אֲ ׁשֶ ר נֶ הְ ּפַ ְך לָ הֶ ם מִ ּיָגֹון לְ ׂשִ מְ חָ ה ּומֵ אֵ בֶ ל לְ יֹום טֹוב לַ עֲ ׂשֹות אֹותָ ם
יְמֵ י מִ ׁשְ ּתֶ ה וְׂשִ מְ חָ ה ּומִ ׁשְ לֹוחַ מָ נֹות אִ יׁש לְ רֵ עֵ הּו ּומַ ּתָ נֹות לָ אֶ בְ יֹונִ ים )אסתר ט, כב( – אחד התחומים הראשיים
שטעונים בדיקה הוא ענייני בין אדם לחברו. במצוות בין אדם למקום קל להחמיר ולהקפיד יותר, אבל ביחסים
עם חברים, בפרט כאלו שקשורים לכסף, חשש הטעות גדול הרבה יותר. אזכור מצוות משלוח מנות כרצון
להגביר אהבה בחודש הזה ולא רק למנוע פגיעה. אזכור מתנות לאביונים כרצון לשים לב לחלש ולהשלים את
חסרונו.
. אִ יׁש ּכִ י יִ ּדֹר נֶ דֶ ר לַ יקֹוָ ק אֹו הִ ּׁשָ בַ ע ׁשְ בֻ עָ ה לֶ אְ סֹר אִ ּסָ ר עַ ל נַ פְ ׁשֹו ֹלא יַ חֵ ל ּדְ בָ רֹו ּכְ כָ ל הַ ּיֹצֵ א מִ ּפִ יו יַ עֲ ׂשֶ ה )במדבר
ל, ג. סופי תיבות( – נדר דומה לשיח בין אוהבים, שלא מסתפקים במה שהם חייבים אלא רוצים להוסיף עוד
מחוייבות כביטוי לאהבה. כמו כן, לעיתים אדם נודר בעת צרה וכך מסייע לשפע האלוקי לחול עליו )נדר
יעקב וחנה(. באלול יש רצון להוסיף בקודש. צריך לשמר את הרצון הזה ולהשתדל לעמוד בו גם במהלך
השנה.
. ּכִ י לּולֵ א הִ תְ מַ הְ מָ הְ נּו ּכִ י עַ ּתָ ה ׁשַ בְ נּו זֶ ה פַ עֲ מָ יִם )בראשית מג, י כחלק מהשיח של אחי יוסף עם אביהם לפני
לקיחת בנימין למצרים( – סיפור האחים מלמד על תשובה מדורגת. בתחילה נבהלים ממה שה’ עשה להם
ומודים בחטא, ואחר כך יהודה מתקן לגמרי את החטא כשלוקח אחריות על בנימין. הפסוק רומז לשני עקרונות:
לא להתמהמה בתהליך התשובה, לא לחכות לשנה הבאה כשיצטברו עוד חטאים. בנוסף, התשובה פעמיים
מרמזת על תשובה בכמה מדרגות כאשר השניה איכותית מהראשונה: תשובה יותר עמוקה או מקיפה תקופה
רחבה יותר, מזיד ושוגג וכן על זה הדרך.

. ׁשְ מַ ע יְקֹוָק קֹולִ י אֶ קְ רָ א וְחָ ּנֵ נִ י וַ עֲ נֵ נִ י. לְ ָך אָ מַ ר לִ ּבִ י ּבַ ּקְ ׁשּו פָ נָ י אֶ ת ּפָ נֶ יָך יְקֹוָק אֲ בַ ּקֵ ׁש )תהלים כז, ז-ח( – רוב השנה
הפה מבקש את הצרכים והשאיפות הרגילים. בחודש אלול צריך לתת ללב לדבר, והוא מבקש להתקרב לה’.
כשאדם מתבודד ומקשיב לעצמו, הוא יכול לשמוע את ליבו. לשם כך צריך להשתיק את רעשי הרקע שסובבים
אותנו בכל יום, בפרט באשמורת הבוקר שבו העולם שקט ונקי.
. יַעֲ בָ ר נָ א אֲ דֹנִ י לִ פְ נֵ י עַ בְ ּדֹו וַ אֲ נִ י אֶ תְ נָ הֲ לָ ה לְ אִ ּטִ י לְ רֶ גֶ ל הַ ּמְ לָ אכָ ה אֲ ׁשֶ ר לְ פָ נַ י ּולְ רֶ גֶ ל הַ יְלָ דִ ים עַ ד אֲ ׁשֶ ר אָ בֹא אֶ ל אֲ דֹנִ י
ׂשֵ עִ ירָ ה )בראשית לג, יד כחלק מהשיח בין יעקב לעשו אחרי המפגש ביניהם( – יעקב רוצה לתקן את העולם והוא
לא ממהר. המסע הוא איטי ויסודי, וגם הדרך חשובה בפני עצמה. פרוייקטים מהירים כמו דיאטות בזק לא מחזיקים
מעמד. הבעש”ט מוסיף שאידיאל התיקון צריך להיות זריזות במתינות – נחישות בהתקדמות לצד עבודה יסודית.
. יִהְ יּו לְ ָך לְ בַ ּדֶ ָך וְ אֵ ין לְ זָ רִ ים אִ ּתָ ְך )משלי ה, יז כחלק מהדרכות החכמה של שלמה( – פעמים רבות אנחנו עושים
מעשים כדי להרשים את החברה הסובבת, חוששים מ’מה יגידו’. כל שינוי דורש תעוזה מסוימת כלפי החברה.
בחודש אלול האדם צריך להיות נכון לצאת לעצמאות הזו.
. הַ ּנִ סְ ּתָ רֹת לַ יקֹוָ ק אֱ ֹלהֵ ינּו וְ הַ ּנִ גְ ֹלת לָ נּו ּולְ בָ נֵ ינּו עַ ד עֹולָ ם לַ עֲ ׂשֹות אֶ ת ּכָ ל ּדִ בְ רֵ י הַ ּתֹורָ ה הַ ּזֹאת )דברים כט, כח כחלק מכריתת
הברית בסוף חייו של משה( – בתוך נאומו של משה הוא טוען שכל אדם צריך לקחת אחריות על מעשיו הגלויים ולא
על הדברים הנסתרים. לעיתים יש נטיה להאשים את הסביבה או הגנטיקה כגורמים לחטא. הרמז מלמד אותנו שיש
להניח לנסתרות ולקחת אחריות על הנגלות, בדומה לר’ אלעזר בן דורדיא ששב בתשובה ולא העביר אחריות לאחרים
)בבלי עבודה זרה יז, א(. את המשיכה לרע לא ניתן לתקן לגמרי ולא מצופה מאיתנו, אלא בעיקר את המעשים הגלויים.
לאחר הפתיחה ניתן לגשת לגוף השיעור.

גוף השיעור

משימה 1 – הצורך באמירת הסליחות – מתאים להישג 6 )ערכים(
אחד ממנהגי חודש אלול הוא אמירת סליחות.
נשאל את התלמידים מהי מטרת אמירת הסליחות. נרחיב על הצורך לשוב בתשובה שמוזכר בסליחות )על
פי פ”ה ימים נוראים ב, ב(.
נבקש מהתלמידים לשתף במעמד סליחות מיוחד שהשתתפו – מקום מיוחד, זמן מיוחד או בהשתתפות
אדם מיוחד.
משימה 2 – ההקבלה לתפילת שמונה עשרה – מתאים להישג 4 )מבנה( ולהישג 5 )הבנה ויישום(
הסליחות בנויות בתהליך עליה שדומה לתפילת שמונה עשרה.
נבקש מהתלמידים לפתוח את ספרון הסליחות, נשאל אותם לאיזה חלקים ניתן לחלק את הסליחות
)מזמור פתיחה, י”ג מידות, בקשות סליחה, פיוטים, תחנון ונפילת אפיים, קדיש תתקבל(, והאם יש חלקים
זהים בין הסליחות לתפילת שמונה עשרה )מזמור פתיחה, י”ג מידות, תחנון, נפילת אפיים וקדיש תתקבל(.
נשאל האם ניתן לזהות הקבלות בין תפילת מנחה )שהיא התפילה המצומצמת ביותר( לבין הסליחות כאשר
מוקד התפילה והסליחות הוא שונה אבל המבנה הכולל דומה. יש דמיון ביניהם – מזמור פתיחה, חלק מרכזי
)בתפילה אלו הבקשות ובסליחות י”ג מידות(, תחנון ונפילת אפיים וקדיש תתקבל. הפיוטים נוספו לתפילה
מאוחר יותר. בעזרת חלוקת הסליחות לכמה חלקים ניתן להבין את התהליך שעוברים באמירתם, ואף
להתמקד בחלק החשוב שבהן שהוא י”ג מידות, שנרחיב על חשיבותן בשיעור הבא.

כך כתב הלבוש )או”ח תקפא, א, הובא בהרחבות לפ”ה ימים נוראים ב, ד. על הדרך ניתן להרחיב בביוגרפיה שלו
כמו שמופיע במצגת(:
שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם על סדר התפלה של כל היום, כי הפסוקים שקודם הסליחות
הם כנגד פסוקי דזמרה, והסליחות עם הי”ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום תפלת
י”ח, שעיקר התפלה הוא י”ג מדות, ואח”כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין
ואנחנו לא נדע, לכך אומרים אחריהם קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפלות השנה.

ניתן להרחיב בכמה מילים על אופי הפיוטים בסליחות אשכנזיות וספרדיות )קבוע או מתחדש בכל יום, מילים
פשוטות מול מילים יותר מורכבות, שירה משותפת מול אמירה שקטה( כדי להכיר את שני המנהגים ואת
האווירה השונה שיש בכל אחד.
משימה 3 – הלכות הסליחות – מתאים להישג 1 )יסודות התורה שבעל פה( והישג 5 )הבנה(
מכאן ניגש לדיני אמירת הסליחות )על התאמת הנוסח לימינו נרחיב בשיעור הבא(. כך התלמידים יתרגלו מיומנות
של קריאה בספר, ומתן תשובות לשאלות מסגנונות שונים.
נחלק לתלמידים את דף העבודה וניתן להם כ15- דקות למלא אותו.
דף העבודה עובד על מיומנויות שונות: מילוי ציר זמן, חלוקת הלכה למקרה-דין-טעם )ראו הרחבה כאן(,
חלוקת סעיף ונתינת כותרות, שאלת דילמה ושאלות בקיאות. חשוב לוודא שהתלמידים מכירים את כל
המיומנויות.
אם נשאר זמן, ניתן לספר לתלמידים מעט על תיאור אמירת הסליחות באונייה אקסודוס ערב הקמת
המדינה )כאן בכותרת ‘ליל סליחות מול חופי גרמניה'(.

סיום
נחלק לתלמידים פתק תזכורת קטן ובו יכתבו לעצמם מה הם רוצים לקבל על עצמם לתקן בחודש הקרוב, רצוי
להתייחס לשלושה מעגלים – בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו ובין אדם למקום. שיתוף במליאה למעוניינים.

בני משפחה שהלכו לבקר ידידים או קרובים, ובשעת הדלקת הנרות הם עדיין בבית מארחיהם. למרות שהם אוכלים שם ארוחת ערב, אין בית מארחיהם נחשב כביתם, ולכן הם אינם יכולים לקיים שם את מצוות הדלקת נרות. 

לפיכך, אם אפשר, טוב שאחד מבני המשפחה ילך לביתם להדליק נרות בשעת צאת הכוכבים, ובזה יצאו כולם ידי חובת הדלקה. בנוסף לכך, בני המשפחה האחרים יקפידו לשמוע את הברכות ולראות את הנרות בבית המארחים, כדי להשתתף בהודאה על הנס. 

ואם הם במקום רחוק ואין מי שיכול ללכת לביתם להדליק נרות, אזי כשיחזרו לביתם ידליקו נרות בברכה, ואם ירצו לאכול לפני כן, יסכמו ביניהם שכאשר יחזרו לביתם יזכירו זה לזה להדליק נרות.

עוד עצה, לבקש משכן שידליק עבורם בביתם. ולדעת רוב האחרונים הוא ידליק בלא ברכה כי הם אינם לידו (עי’ בימי הלל והודאה פרק לא). 

י”א שעדיף שהשכן ידליק עבורם בזמן (נר איש וביתו ח, א), וי”א שעדיף שהם ידליקו בברכה כשיחזרו (שבט הלוי ד, סו).

אבל אם הם מתכוונים לאכול ארוחת ערב ולישון בבית מארחיהם, אזי בית המארח נחשב ביתם באותו יום, ובהדלקת המארח הם יכולים לצאת ידי חובה. ויקפידו לקנות שותפות בנר בשווה פרוטה, או שבעל הבית יקנה להם במתנה חלק מהנר, ויקנו את חלקם על ידי הגבהת הנר.

ולמנהג אשכנז, נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות בברכה, ולכן גם האורחים ידליקו שם נרות בברכה.

ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות חנוכה בברכה בדירת האירוח, וישתדלו להדליק במקום שהעוברים ברחוב יוכלו לראות את הנרות ויתפרסם הנס יותר.

1. מה יעשו משפחה שיצאה לבקר ידידים בימי החנוכה, והם לא יהיו בביתם בזמן הדלקת נרות….

    א. …והם רק אוכלים ארוחת ערב אצל המשפחה המארחת וחוזרים לביתם במשך הערב… 3 אפשרויות

אפשרות א

אפשרות ב

אפשרות ג

    ב. והם מתכוונים לישון בבית מארחיהם…

(הערה: הקנין צריך להיות קניין ממשי ולא רק לומר שהמארח יאמר בפה שהוא מקנה לו את הנרות)

    ג. הם מקבלים דירה נפרדת לישון בה באותו ערב 

וכן הדין במשפחה שמתארחת כל השבת, שביתם באותה שבת הוא בית המארח, ויתנו לו פרוטה בערב שבת כדי שיהיו שותפים בנרות, ויצאו ידי חובתם בהדלקתו. ולמנהג אשכנז, עדיף שהאורחים ידליקו נרות בברכה. 

ואם נתנו להם דירה נפרדת, לכל המנהגים נכון שידליקו נרות בברכה בדירת האירוח.

במוצאי שבת, אם הם מתכוונים לחזור במהרה לביתם, מוטב שידליקו נרות בביתם. 

ואם הם מתכוונים לחזור מאוחר, בשעה שכבר לא ילכו אנשים ברחוב, עדיף שיצאו ידי חובת המצווה בבית מארחיהם, כפי שיצאו בערב שבת. 

ואם הם אינם חוזרים במהירות אבל גם לא מאוחר, הרי הם רשאים להחליט היכן להדליק את נרותיהם, כי מצד היום הקודם מקומם עדיין בבית מארחיהם, ומצד היום הבא מקומם בביתם, לפיכך מותר להם לבחור את מקום הדלקתם.

2. משפחה שמתארחת בשבת חנוכה אצל חברים, כיצד יקיימו מצות הדלקת נרות חנוכה בכניסת שבת? 

    א. כשהם ישנים בבית משפחה המארחים 

      לדעת הספרדים

      לדעת האשכנזים

3. משפחה שמתארחת בשבת חנוכה אצל חברים, כיצד יקיימו מצות הדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת? 

    אפשרות א

    אפשרות ב

    אפשרות ג

ככלל, דין רווקים עצמאיים, בחורים או בחורות, שיש להם בית משלהם, קנוי או שכור, צריכים להדליק נרות בדירתם כדין משפחה. וכשהם מתארחים עליהם להתנהג כמו שלמדנו למעלה בתחילת הדף.

המתארחים בבית מלון צריכים להדליק נרות. 

ונחזור בקצרה על מה שכבר נתבאר בהלכות הקודמות: אם הם משפחה או רווק עצמאי, ידליקו בברכה. 

ואם יש להם בן זוג שמדליק בביתם, או שהם סמוכים על שולחן הוריהם שמדליקים בביתם, למנהג ספרד ידליקו בלא ברכה, ולמנהג אשכנז ידליקו בברכה.

והנכון שידליקו את הנרות בחדרם, מפני שהוא מיוחד להם לעומת חדר האוכל שהוא מקום ציבורי. אם יש בחדר חלון הפונה לרשות הרבים, ידליקו ליד החלון. ויישארו בחדר לכל הפחות חצי שעה, וכשיצאו יכבו את הנרות, כדי שלא תפרוץ שם שריפה. 

ואם בעלי המלון אינם מסכימים שידליקו נרות בחדרים, בלית ברירה ידליקו בחדר האוכל או בלובי.

נחלקו הפוסקים בשאלה, האם חיוב הדלקת נרות חנוכה קשור לבית. 

יש אומרים שתקנת חכמים היא שמי שיש לו בית ידליק נרות, אבל מי שמתגורר ברחוב, אינו יכול לקיים את המצווה. וכן מי שיצא לטיול והוא ישן בשדה, או חייל שנמצא באוהל קטן שאין בו שיעור בית (כשני מטר על שני מטר), אינו יכול לקיים את המצווה. 

ויש אומרים שגם מי שאין לו בית חייב להדליק נרות במקום שבו הוא נמצא.

וכיוון שיש בזה ספק, מי שאין לו בית ידליק נרות בלא ברכה. למשל, היוצא לטיול בחנוכה וישן בשדות ובדרכים, ידליק נרות בלא ברכה. וכן חייל שישן בשוחות או באוהל קטן, ידליק בלא ברכה. אבל מטייל או חייל שישן בתוך אוהל גדול, האוהל נחשב כבית, וידליק בברכה בפתח האוהל.

הנוסעים במשך כל הלילה ברכבת או מטוס או ספינה שיש בה חדרים, אף שהם בנסיעה, ידליקו שם נרות בברכה, כיוון שחלל הקרון או המטוס או החדר שבספינה נחשב כבית לעניין מצוות הדלקת נרות חנוכה. אמנם פעמים שמסיבות בטיחותיות לא ירשו להדליק שם נרות. ואם יסכימו שאחד מהנוסעים ידליק נר אחד עבור כולם, יוכלו לצאת בו ידי חובתם.

וכבר למדנו, שלמנהג הספרדים, מי שיש לו אשה שמדליקה עליו בביתו, או שהוא סמוך על שולחן הוריו, ידליק בלא ברכה. ולמנהג אשכנז יכול להדליק בברכה.

4. שאלה לדיון: מה יעשה רווק עצמאי, שמתארח אצל חברים בשעת הדלקת נרות ורק יחזור לביתו מאוד מאוד מאוחר בלילה?

5. רשום מקרה שמדליקים נרות חנוכה בבית מלון, ואין מברכים עליהם

6. רשום מקרה שמדליקים נרות בבית מלון ומברכים עליהם

7. באיזה תנאי אדם שמטייל בשטח מדליק נרות חנוכה ומברך עליהם, הסבר מדוע?

8. בחר את התשובה הנכונה: בנוסף לסופגניות, בחנוכה נהוג לאכול…

    א. זיתים ותמרים     ב. מאכלי חלב     ג. שניצל מטוגן

    עיין בכל מקור מידע שברשותך והסבר את תשובתך….

הלכות חנוכה – דיני זמן הדלקת נרות חנוכה (פניני הלכה זמנים יג, ו)

בזמן חז”ל היו האנשים רגילים לחזור לביתם עם חשכה, ולכן אמרו חכמים שמצוות הדלקת הנר “משתשקע חמה ועד שתכלה רגל מהשוק”. והכוונה, עד שהעניים שהיו מלקטים דברים שנותרו בשוק היו חוזרים לבתיהם (שבת כא, ב). וזה היה כחצי שעה אחר זמן ההדלקה (רי”ף).

גם בזמנינו, שיש תאורת חשמל, ורוב האנשים ממשיכים לעבוד כמה שעות אחר החשכה, הזמן המובחר להדלקת הנרות הוא בזמן שקבעו חכמים – מצאת הכוכבים עד חצי שעה לאחריו.

אבל מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, רשאי להדליק מאוחר יותר, וישתדל להקדים את חזרתו עד כמה שאפשר, כדי להדליק קרוב יותר לזמן שתקנו חכמים. וישתדל שלא לאחר את ההדלקה מעבר לשעה תשע, שעד אז עוד מקובל בימינו לחזור מהעבודה, ואפשר לומר שהוא בכלל מה שאמרו חכמים: “עד שתכלה רגל מהשוק” (ועי’ בהערה 13). ויזהר שלא לאכול אכילת קבע, שהוא שיעור כביצה של פת או מזונות, עד שידליק נרות. 

במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחר תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואח”כ יזכירו לכולם להדליק נרות, שמצוות לימוד התורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר.

1. מה הכוונה בביטוי “עד שתכלה רגל מן השוק”?
2. מהו הזמן המובחר לפי חז”ל להדלקת נרות חנוכה?
3. באיזה שעה בשעון הוא הזמן המובחר להדלקת נרות חנוכה?
4. א. באלו שני מצבים כתוב בפסקה למעלה שאפשר לאחר את זמן ההדלקה? 

    מצב א:

    מצב ב:

    ב. במה צריכים ליזהר כאשר מאחרים את זמן ההדלקה? (2 דברים) א)

                                                                                                                ב)

במשפחות רבות מתעוררת שאלה, כיצד ראוי לנהוג כאשר הבעל אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים, האם עדיף שאשתו תדליק נרות בצאת הכוכבים, או שתמתין לו עד שיחזור?

על פי שורת ההלכה, אין חובה ששני בני הזוג יהיו נוכחים בשעת הדלקת הנרות, וכאשר האשה או הבעל מדליקים נרות בביתם, גם בן הזוג השני יוצא ידי חובתו, לפיכך עדיף לכאורה שהאשה תדליק נרות בצאת הכוכבים. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנם שלושה שיקולים עיקריים לדחיית הדלקת הנרות עד לחזרת בן הזוג.

הראשון, כאשר הבעל לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר. וזאת משום שיש אומרים שאמנם בהדלקת אשתו הוא יוצא ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמע את ברכת ‘שעשה נסים’ לא יצא ידי חובת ההודאה, ולכן אם אין לו מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו (וכן הדין כאשר האשה אינה בבית בצאת הכוכבים).

השני, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבעל אם ידליקו את הנרות בלעדיו. וכן להיפך, כאשר האשה מתאחרת ועלול להיגרם לה צער או עלבון אם לא ימתין לה.

השלישי, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, שאם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.

השיקול השלישי משמעותי מאוד למנהג רוב הספרדים (לעיל יב, ג), לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות. וכאשר יש חשש שאם לא ימתינו לשובם של הבנים והבנות, הקשר שלהם למצווה ייחלש, מוטב להמתין להם.

נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי, כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, עדיף להדליק נרות בזמן המהודר שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג, ולמנהג ספרדים – לחזרת שאר בני הבית. ומכל מקום גם 

אז אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה (כמבואר לעיל יב, י). על פי מנהג אשכנז, יש פתרון נוסף, שהאשה תדליק בברכה בצאת הכוכבים, והאיש ידליק שוב בברכה בעת שיחזור (לעיל יב, ד, 2).

5. האם חובה שכל בני הבית, שאמורים לצאת ידי חובת מצוות ההדלקה להיות נוכחים בזמן ההדלקה?
6. סכם את שלושת השיקולים לדחיית הדלקת הנרות עד לחזרת כל בני הבית?

    א)

    ב)

    ג)

7) לפי הנ”ל מה המקרה שאין לדחות בגללו את הדלקת הנרות עד לחזרת כל בני הבית?

8)במה צריכים ליזהר כאשר מאחרים את זמן ההדלקה? (2 דברים) א)

                                                                                                            ב)

מי שלא הספיק להדליק נרות חנוכה עד סביבות השעה תשע, ידליק כל הלילה עד עמוד השחר, ויברך על ההדלקה רק אם יש סבירות גבוהה שיעבור אדם ברחוב ויראה את נרותיו, או שיש בביתו אדם נוסף, כגון אשתו או אחד מבני ביתו, שיראה את נרותיו. אבל אם כל בני ביתו הלכו לישון, ויצטערו אם יעירם, וגם ברחוב סביר שלא יהיה אדם שיראה את נרותיו, ידליק בלא ברכה.[13]

מי שלא הדליק נרות כל הלילה, הפסיד את המצווה של אותו יום, אבל למחרת ידליק נרות כמו שאר בני אדם .

אף שלמדנו שבערב שבת מדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, ביום רגיל אין להדליק את הנרות לפני השקיעה. ורק בלית ברירה אפשר להדליק נרות אחר פלג המנחה. כגון מי שמוכרח לצאת מביתו לפני השקיעה, ויחזור לביתו מאוחר מאוד בלילה, בזמן שכבר לא יהיה אדם שיראה את נרותיו. וגם אין אחד מבני הבית שיכול להדליק נרות בבית בזמן הראוי. כיוון שאין לו ברירה אחרת, ידליק את הנרות מפלג המנחה, היינו ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, ואף יברך על הדלקתו, כדעת רוב הפוסקים, ויקפיד שהנר ימשיך לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ואם יצטרך לצאת מביתו עוד לפני כן, יוכל בשעת הדחק להקדים את הדלקת הנרות עד כשעה לפני השקיעה אבל ידליק בלי ברכה.

9. א) עד מתי בלילה אפשר להדליק נרות חנוכה?

    ב) מתי זה בשעון שעה זו?

10. באלו תנאים אדם שמדליק נרות חנוכה אחרי השעה תשע, יברך על הדלקה זו? פרט.

11. אדם שלא הדליק את הנרות ביום שני של חנוכה, כמה נרות ידליק ביום שלישי? (בלי השמש)

12. מתי הוא זמן פלג המנחה בשעון בזמן חנוכה?

13. א. באלו תנאים, אפשר להדליק את הנרות בפלג המנחה באמצע השבוע? (2 תנאים)

      א)

      ב)

     ב. האם לברך על הדלקה זו שנעשית בפלג המנחה?

     ג.  במה יש להקפיד כאשר מדליקים את הנרות בזמן פלג המנחה?