מדריך למורה לכרך שבת

קובץ שאלות על המהדורה החדשה של פניני הלכה שבת להורדה (מדובר בקובץ גדול, כ-135 עמודים)

המשך קריאה...
 
יצאה לאור המהדורה החדשה של כרך שבת

בשעה טובה ומוצלחת יצאה לאור המהדורה החדשה של פניני הלכה שבת.

שני הכרכים מקיפים את כל הנושאים בהלכות שבת.

הכרכים זמינים לציבור בחנות מכון הספרים הר ברכה ובחנויות הספרים המובחרות.

לחנות הספרים של מכון הר ברכה.

לצפייה בתוכן מפורט של הספר החדש

 
הבהרה לגבי מהדורת שבת החדשה

עזרי הלמידה המופיעים באתר מתייחסים למהדורת שבת הראשונה.

בנוסף קיים מאגר שאלות מעודכנות על מהדורת שבת החדשה, למעלה מ3,500 שאלות על שני הכרכים החדשים.

כל המעוניין לקבל את קובץ השאלות החדש בדואר האלקטרוני מתבקש לפנות למכון הר ברכה.

 
תיאום פגישה

עדיין אינכם לומדים פניני הלכה בבית הספר? מעוניינים שנציג שלנו יגיע אליכם ויציג לכם את ספרי פניני הלכה?

צרו קשר עם מכון הר ברכה.

 
2 יחידות חדשות

חדש - ללומדים בתכנית חורב

אושרו (למוסד זה בלבד) שתי יחידות בגרות חדשות המבוססות על פניני הלכה 1. העם והארץ + פסח 2. זמנים לפרטים נוספים צרו קשר: morim@yhb.org.il

 
אדם חברה ומדינה 4 PDF הדפסה דואר אלקטרוני
נכתב ע"י אולפנת להב"ה   
שני, 04 ינואר 2010 13:30

להורדה בקובץ וורד

אדם חברה ומדינה

פרק 1 - הלכות אמירת אמת

1. על מי נאמר ש"חותמו אמת". ומדוע?

2. מהם חמשת האיסורים הנוגעים לשקר? צייני את הפסוק שממנו לומדים את האיסור.

3. מה ההבדל ההלכתי בין שקר שגורם נזק כספי או צער לחבר, לבין שקר שלא גורם נזק כספי או צער לאדם אחר?

4. מדוע שקרנים "לא רואים פני שכינה"?

5. האם מותר או מצווה לשנות מפני השלום? תני שתי דוגמאות מסיפורי התורה לכך.

6. מהם שלושת הדברים שבהם מותר לשנות מפני השלום? הסבירי אותם.

7. צייני שלושה מקרים שאסור לאדם לשקר אף שתיגרם לו בושה רבה מכך.

8. מה יעשה אדם שחברו קנה חפץ וכעת החבר שואל אותו האם הקנייה טובה, אם האדם סבור שזו קנייה גרועה?

9. האם מותר להעתיק בבחינה? ומדוע? ומה צריך לעשות מי שכבר העתיק וקביל ציון גבוה שלא מגיע לו?

10. במצבים שבהם מותר / מצווה לשנות (= לא לומר אמת). מה עדיף לנסות לעשות לכתחילה?


פרק 4 - בל תשחית

11. מה כלול באיסור התורה הכללי של 'בל תשחית'? צייני את הפסוק. (היעזרי בהערה 12).

12. מה הטעם לאיסור 'בל תשחית'?

13. כיצד ינהג אדם שערך סעודה גדולה ונשאר לו אוכל רב, או שיש לו בגדים מיותרים? הדגישי את סדרי העדיפויות.

14. מה עונשו של המשחית אם עשה זאת בפני עדים שהתרו בו והזהירו אותו שלא ישחית?

15. השחתה לצורך: צייני שלוש דוגמאות המובאות בגמרא להשחתה לצורך (שהיא מותרת). הסבירי מה הצורך בכל אחת מההשחתות.

16. צייני ארבע הלכות של איסור ביזוי המיוחדות ללחם. הוסיפי הקפדה נוספת על כבוד הלחם שהמדקדקים במצוות נוהגים אותה.

17. מה ההבדל בין לחם לבין שאר המאכלים לגבי איסור מסירתם בזריקה?

18. כיצד יש לנהוג בשיירי לחם? (פרטי לגבי חתיכות הגדולות מ'כזית' והקטנות מ'כזית').

19. שמירת הצומח: מה הערך התורני של פעילותה של החברה להגנת הטבע? היעזרי בסיפורו של ר' אריה לוין על הרב קוק.

פרק 7 - בין אדם לחברו

20. מדוע "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה?
ת: כי רוב המצוות עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו + כי כדי להגיע לאמונה חייבים לצאת מהאגואיסטיות.

21. מדוע מצווה אותנו התורה על דברים התלויים ברגש (לדוג': ואהבת לערך כמוך)? הרי הרגש לא נשלט? סמני שתי תשובות.
ת: רגש כן נשלט. אם עושים מעשים מתאימים הלב נמשך אחר המעשים. + התורה מצווה רק על רגשות שכבר קיימים בנו, וצריך רק לעורר ולחזק אותם.

22. רחל העליבה את לאה. כיצד רשאית לאה לנהוג?
ת:  היא רשאית לשכוח ולסלוח, או ללבן את הנושא עם רחל.

23. היחס לרשע: מהי ההגדרה הכללית לרשע שמצווה לשנוא גם כיום?
ת: מי שנכשל בעקביות בעבירות שבין אדם לחבירו.

24. מה פירוש דברי הגמרא במסכת שבת: "כל שאפשר לו למחות באנשי ביתו ולא מחה - נתפש על אנשי ביתו. באנשי עירו - נתפש על אנשי עירו, בכל העולם - נתפש על כל העולם".
ת: שיש ליהודי אחריות גם על מעשי חבריו וסביבתו.

25. איסור חנופה לרשעים: מתי אין איסור להתחנף לרשע?
ת: כאשר יש פיקוח נפש.

26. איסור מחלוקת: מדוע מחלוקת קורח ועדתו הייתה חמורה יותר ממחלוקות אחרות בין יהודים?
ת: כי הם חלקו על תלמיד חכם.

פרק 8 - כיבוד אב ואם

27. מדוע השווה הכתוב את כבוד ה' לכבוד ההורים? 
ת: כי הכרת טובה היא מפתח ליראת שמיים ואהבת ה'.

28. איזו מהמצוות לא תורמת ישירות לחיזוק שרשרת הדורות?
ת: תקיעת שופר.

29. לפנייך כמה מצוות. סמני את המצווה שלא קשורה לכיבוד הורים. 
ת: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ".

30. מדוע עונשו של המקלל את הוריו חמור יותר מעונשו של מי מכה את הוריו? סמני 2 תשובות. 
ת: כי זהו חטא נפוץ יותר (מצוי יותר). + כי מדובר על מי שמזכיר שם שמיים (שם השם) בקללה וזה חמור יותר.

31. מדוע שנתה התורה את הסדר: "איש אמו ואביו תיראו" - "כבד את אביך ואת אמך"? 
ת: כי הנטייה הטבעית היא לירא מהאב ולכבד את האם.

32. האם מותר לשבת במקומו של האב?
ת: אסור לשבת במקום המיוחד לאבא או לאמא.

33. מתי מותר לשבת במקום המיוחד לאחד ההורים? 
ת: אם מקובל במשפחה שכאשר ההורה לא נמצא יושבים במקום הזה.

34. היום רבים לא מקפידים לקום בפני הוריהם. מדוע? 
ת: כי ההורים מוחלים על כבודם ומוותרים על כך שיקומו מפניהם.

35. מתי חובה לקום בפני ההורה גם אם
לא נהוג במשפחה לקום בדרך כלל?
ת: אם ידוע שההורה לא מוחל על כבודו. + אם ההורה בא לדבר עם הילד. + אם ההורה צריך את המקום שבו יושב הילד.

36. האם מותר לאדם להזכיר את שם אביו / אמו בצירוף התואר אבא / אמא?
ת:  למנהג הספרדים רשאי לומר: "אבי משה אמר כך וכך", ולמנהג האשכנזים לא יאמר כלל את שם אביו, רק יאמר: "אבי אומר כך וכך".

37. האם מותר לאדם לקרוא בשמו של חברו ששמו כשם אביו?
ת: מותר רק אם שמו של ההורה הוא שם נפוץ ולא נדיר.

38. האם מותר לאדם לקרוא לבנו בשמו, כאשר שם הבן כשם הסבא? 
ת: מותר אם ההורים מסכימים ואין שם אדם שעלול לפרש את זה כזלזול בהורים.

39. הורה לא שפוי מבקש מבנו לספר לו סיפור ילדים (לדוג': כיפה אדומה). כיצד ינהג הבן? 
ת: אם זה משמח את ההורה - יקריא לו.

40. האם בן צריך לציית להוריו אם אמרו לו לעבור על איסור או לבטל מצוות עשה?
ת: מצוות כיבוד הורים לא מתירה לעבור על איסורים או לבטל מצוות עשה.

41. מדוע נסמך איסור 'לא תרצח' למצוות כיבוד הורים? 
ת: כדי ללמדך שמי שלא מפרנס הוריו- כאילו רוצחם.

42. הורים מתנגדים לשידוך של בתם, כיצד עליה לנהוג? 
ת: הבת רשאית להחליט עם מי להתחתן גם בניגוד לדעת הוריה.

43.  חובתה של הבת בכיבוד הוריה לאחר שהתחתנה:
ת: פוחתת – אם זה מתנגש עם אחריותה לביתה.

פרק 9 - ערבות הדדית (מחאה ופדיון שבויים)
מצוות מחאה

44. מה ההלכה הנלמדת משני הפסוקים: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" + "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"?

45. אנשי שררה ושלטון: הסבירי את דברי הגמרא במסכת שבת: ""כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה - נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו - נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו - נתפס על כל העולם כולו".

46. מדוע זקני העיר נענשו ראשונים בזמן חורבן בית ראשון?

47. האם יש חובה לומר תוכחה וביקורת גם כאשר לא ישמעו למוכיח? מדוע?

48. עשרה צדיקים בסדום: מה מדייק האבן עזרא בפסוקים: "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ".

49. עד היכן חובת התוכחה: כמה פעמים צריך להוכיח?

50. עד כמה צריך לסבול בשביל מצוות תוכחה? פרטי את מחלוקת האמוראים (רב, שמואל, ר' יוחנן), ואת מחלוקת הראשונים (סמ"ג, רמב"ם).

51. מה התועלת במחאה שמגיעה עד להכאת המוכיח?

מצוות פדיון שבויים:

52. הסבירי בלשונך את המשנה במסכת גיטין: "אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם". צייני את שני הנימוקים שכתבו הראשונים, וצייני איזה מהם נפסק להלכה על ידי רוב הראשונים.

53. כתבי את סיפורו של המהר"מ מרוטנבורג.

54. באיזו מציאות מותר לפדות שבוי במחיר מופקע? צייני את ההבדל בין אדם הפודה את עצמו לבין מי  שרוצה לפדות את בני משפחתו או את אשתו.

55. פדיון שבויים שנמצאים בסכנת נפשות: פרטי את המחלוקת בנושא.

56. האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף? מה ההבדל בין האמור בשאלה הקודמת לבין חטיפה על ידי מחבלים?

57. מה ההבדל בין חילופי שבויים במהלך המלחמה לבין חילופי שבויים בסוף המלחמה?

פרק 10 - הלכות גרים

58. על יהדות וגזענות: האם מקבלים גרים מכל העמים?
ת: כן.

59. היחס לגר: מה לומדים מן הפסוק: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".
ת: שיש מצוות עשה מיוחדת לאהוב את הגר, בנוסף על מצוות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" שנאמרה לגבי כל יהודי.

60. על מי נאמר): "וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה"?
ת: על הקדוש ברוך הוא.

61. גיור כיצד: מדוע מנסים לדחות אדם שמבקש להתגייר?
ת: כדי להיות בטוחים שהוא באמת רוצה להצטרף לעם ישראל וזה לא רצון זמני.

62. מה נפסק בשולחן ערוך שיש לעשות כשבא גוי ומבקש להתגייר? סמני שתי תשובות.
ת:צריך לתאר בפניו את הקשיים של היהודים ולתאר לו את ההלכות העיקריות.

63. כמה צריך הגר ללמוד לקראת הגיור (לפני ששואלים אותו סופית האם הוא מוכן להתגייר)?
ת: הוא צריך להכיר את היסודות העיקריים של ההלכות והעונשים שבתורה.

64. יסוד הגיור: מדוע בשלושת הסיפורים גייר הלל את הגוי למרות שהגוי אמר שהוא לא מתכוון לקבל את כל ההלכות?
ת: כי הלל הבין בחכמתו שכוונותיו של הגוי כנות וטובות ושבסופו של דבר הוא יבין את האמת שבתורה.

65. מדוע אמרו חכמים: "רעה תבוא למקבלי גרים", ו-"קשים גרים לישראל כספחת". סמני שתי תשובות.
ת: כי יש חשש שיקבלו גרים שיזיקו לעם ישראל. + כי אסור לדחות גר שמתאים להצטרף לעם ישראל.

66. הגיור למעשה: מהם שני הבירורים שצריך בית הדין לברר לפני שהוא מקבל את הגר?
ת: לברר שהוא מקבל על עצמו לקיים את כל התורה. + לוודא שהוא מבקש להתגייר כדי להצטרף לעם ישראל ולא מפני סיבות צדדיות.

67. מהן הפעולות שגר צריך לעשות כדי להשלים את הגיור?
ת: מילה (לאיש), טבילה, הבאת קרבן (בזמן שבית המקדש קיים).

68. גרים לשם כבוד או ממון: מדוע בזמן דוד ושלמה, בית הדין הגדול לא קיבל גרים?
ת: כי הגויים רצו להצטרף לעם ישראל בגלל אינטרסים צדדיים, ולא בגלל רצון אמיתי להצטרף לעם ישראל.

69. מה הדין כאשר בית דין כלשהו קיבל גר, ואחר כך התברר שמניעיו של הגר לא היו טהורים, והוא רצה להתגייר כדי להרוויח משהו ולא כדי להידבק בה'?
ת: הגיור תקף והוא נחשב יהודי לכל דבר.

70. האם מגיירים גוי שחי חיי אישות עם בן זוג יהודי?
ת: בגמרא כתוב שמלכתחילה אין לגיירו, ובדיעבד לא מבטלים את הגיור. בחו"ל נוהגים שלא לגייר במצב כזה כדי להרתיע את הצעירים מלהתבולל. בארץ נוהגים שלא לגייר במצב כזה.

71. מה הדין כאשר גר הפסיק לשמור מצוות וחזר להתנהג כגוי לכל דבר?
ת: הגיור לא בטל והוא נחשב יהודי לכל דבר.

72. האם אפשר לקבל גר שמעריך שהוא עלול מדי פעם לעבור כמה איסורים במצבים מסויימים של שעת הדחק?
ת: אם ברור לבית הדין שהוא שואף לקיים את כל המצוות – מקבלים אותו.

73. גיור קטנים: האם אפשר לגייר קטן מתחת גיל למצוות (12/13)?
ת: כן. אך הוא צריך לחזור ולקבל עליו את המצוות בהגיעו לגיל מצוות (12/13).

פרק 11 – הלכות הצלת נפשות

74. מהיכן לומדים את החיוב להציל אדם שנמצא בסכנה?
תשובה: קל וחומר מחיוב השבת אבידה + מהפסוק: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" + מהפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

75. האם צריך להסתכן (=ספק סכנה) כדי להציל חיים של חבר?
ת: לדעת רוב הפוסקים אין מצווה להסתכן כדי להציל חיי חבר (אמנם יש בזה מצווה ומידת חסידות). ויש פוסקים הסוברים שיש חיוב להיכנס לסיכון מסויים כדי להציל חיים. ולכל הדעות ברור שאין לחשוש יותר מדי.

76. האם אדם אידיאליסט מאד רשאי לסכן את חייו בסיכון גבוה כדי להציל אדם אחר?
ת: אם יש חמישים אחוז (או יותר) סיכויים שהמציל יכשל ושניהם ימותו – אסור למציל לסכן את עצמו.

77. תרומת איברים ותרומת דם: האם יש חובה לאדם חי לתרום איברים לאדם חולה (לדוגמה: כליה, חלק מן הכבד או חלק מן הריאה)?
ת: אין חובה, אך יש בזה מידת חסידות ומצווה גדולה.

78. מה ההלכה בתרומת איברים כאשר אין סיכון לתורם?
ת: הרדב"ז (=ר' דוד בן זמרה) כתב שגם אם אין סיכון – אין חיוב לתרום איבר להצלת חיי יהודי אחר.

79. תרומת דם: האם יש חובה לתרום דם?
ת: אם יש מספיק תורמים אדם חלש יכול להימנע מלתרום. אולם אם חסרים תורמים חובה לתרום גם אם התורם יחלה מעט בעקבות התרומה.

80. האם מותר לתרום דם תמורת תשלום? (הרי אסור לאדם לחבול בעצמו עבור כסף)
ת: הרב פיינשטיין כתב שמותר כי תרומת דם לא נחשבת חבלה (בעבר הקזת דם הייתה נחשבת לדבר בריא). ובנוסף כל האיסור לחבול הוא כשנעשה נזק או ביזיון לגוף. הרב אויירבאך הוסיף שתרומה לשם הצלת חיים לא נחשבת חבלה בגוף. אמנם יש מי שכתב שלכתחילה לא לתרום תמורת תשלום אלא רק בחינם.

81. האם רופא מחוייב לטפל בחולה החולה המחלה מידבקת? נמקי.
ת: כן. מפני שכך מקובל בעולם הרפואה והוא קיבל את תפקיד הרופא על דעת זה. ועוד, אפילו לצורך פרנסה מותר להסתכן מעט, קל וחומר שיהי מותר להסתכן מעט לצורך הצלת חיים. ובוודאי אם התחייב לכך כשהתקבל לעבודתו.

82. גם בתי חולים מחוייבים לטפל בחולים במחלות מידבקות. מה יעשה רופא שלא רוצה לטפל בחולים אלו?
ת: יתפטר מתפקידו.

83. ביקור חולים במחלה מידבקת: האם יש חיוב לבקרם?
ת: זו מחלוקת. בעל ספר 'כנסת הגדולה' כותב שמצווה לבקרם, ואילו בעל ספר 'שולחן-גבוה' כותב שאסור לבקרם.

84. האם רופאה בתחילת הריונה מחוייבת לטפל בחולה אדמת?
ת: לא. כי אם היא תידבק יש 20% סיכוי לפגיעה בעובר, וזה סיכון גבוה מאד. ויש רופאים אחרים שיכולים לטפל.

85. הצלה על ידי ממון: מהיכן לומדים את החיוב להוציא כסף כדי להציל חיי אחר?
ת: על פי ההלכה אדם מחוייב לתת עשירית מכספו לשם קיום מצווה (אך לא יותר מחמישית). וכדי להימנע מאיסור אדם מצווה לתת את כל ממונו. התורה מצווה: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". הפסוק הזה מלמד על לאו שאין בו מעשה. הריב"ש (ר' יעקב בר ששת) ורוב הפוסקים סוברים שגם על לאו שאין בו מעשה, כמו על כל לאו אחר, צריך אדם לתת את כל ממונו. ודעת שו"ת חוות יאיר על לאו שאין בו מעשה צריך להוציא עד חמישית, כמו מצוות עשה.

86. האם אדם צריך לתת את כל ממונו להצלת הנפש?
ת: לא. כי דעתו של אדם עלולה להיטרף אם יאבד את כל רכושו בבת אחת. והרב וואזנר הוסיף שאם החולה חי בקהילה אז החיוב להצילו חל על כל הקהילה ולא על אדם בודד. להלכה יש אומרים שצריך לתת מעשר ויש אומרים שצריך לתת עד חמישית מכספו להצלת חולה.

87. מה עוד לומדים מהפסוק: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ"?
ת: שמצווה להציל גם רכוש של חבר. לדוגמה, כשרואים שגונבים מהחבר, או כשאפשר לבוא ולהעיד לטובתו בבית דין.

פרק 12 – הלכות שמירת הנפש

88. האם החיוב למנוע סכנות הוא מצוות עשה או מצוות לא תעשה?
ת: מצוות עשה (הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד) וגם מצוות לא תעשה (לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ).

89. פרטי דוגמאות לחובת מניעת סכנות:
ת: אסור לגדל כלב מפחיד או כלב מסוכן (וביישובים לייד הגבול מותר לגדל ולשחררו רק בלילה) + אסור להניח בבית סולם רעוע + אסור ללכת תחת קיר רעוע או על גשר רעוע. + אסור להשאיר חומר רעיל במקום נגיש לילדים או בבקבוק ששותים ממנו. + אסור להשאיר בבית מכשיר חשמלי מקולקל שעלולים להתחשמל ממנו. + אסור ללכת לטיול מסוכן (אם אפילו לצורך מסחר לא הולכים שם – איסור סכנת נפשות; ואם לצורך פרנסה הולכים שם – ראוי שלא להסתכן בטיול שם).

90. מה המקור לאיסור עישון?
ת: פסוקים מפורשים: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד", + "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". והרב הלפרין הוסיף שאולי המעשן עובר גם על איסור 'לא תרצח'.

91. מה ההלכה ביחס לעישון נרגילה?
ת: אסור. זה מביא לסרטן, וזה גם מוביל לעישון סיגריות.

92. האם על פי ההלכה יכול אדם למנוע מאחרים שיעשנו לידו?
ת: כן. ואפילו אם במשך זמן הוא לא מחה. המקור בגמרא (בבא בתרא דף כג עמוד א)שאסור לאדם ליצור עשן בחצרו הפרטית אם העשן מפריע לשכנו.

93. האם מותר לבן לקנות סיגריות לאביו?
ת: הרב חיים דוד הלוי פסק שאסור לבן לרכוש סיגריות לאביו, כי זה סיוע לדבר עבירה. אמנם ב'פניני הלכה' כתב הרב אליעזר מלמד שאם זה יגרום לסכסוך גדול מאד במשפחה – עדיף שהבן יקנה סיגריות לאביו.

פרק 13 – מצוות ישוב הארץ

94. מצוות ישוב הארץ מורכבת מחלק כללי (ציבורי) ומחלק פרטי. הסבירי את החלק הציבורי.
ת: המצווה כללית – לכבוש ולשלוט וליישב ולפתח את הארץ. וכך כתב הרמב"ן (בהשמטות לספר המצוות של הרמב"ם, מצווה ד): "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, או לשממה, וזהו שנאמר: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ...".

95. הסבירי את החלק הפרטי של מצות ישוב הארץ.
ת: כל יהודי שיושב בכל מקום בארץ ישראל מקיים את המצווה. אולם מי שמתיישב במקום שיותר שומם מיהודים מקיים את המצווה בהידור גדול יותר. גם מי שמתגורר בחו"ל ותורם כסף ליישוב הארץ מסייע למצווה, אולם הוא לא מקיים את המצווה בגופו.

96. האם יש מצווה להתגורר בארץ גם בזמן שגויים שולטים בה (לדוגמה התורכים או הבריטים)?
ת: כן. כך לומדים מהסיפור בגמרא על האמוראים שלא רצו לעזוב את הארץ גם בזמן שהרומאים שלטו בארץ.

97. האם עדיף לגור בעיר של יהודים דתיים בחו"ל או בעיר של חילונים בארץ?
ת: הגמרא אומרת: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנאמר: לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוהים". וגם הרמב"ם כתב: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה".

98. האם פיקוח נפש דוחה את מצוות כיבוש הארץ?
ת: מצוות כיבוש הארץ דוחה את החשש מפיקוח נפש, וכדי לכבוש את הארץ צריך מסירות נפש. (רק סכנת נפשות לכל האומה דוחה את מצוות כיבוש הארץ).

99. מה ההבדל בין שלוש העבירות עבודה זרה + גילוי עריות + שפיכות דמים לבין מצוות כיבוש הארץ?
ת: בשלוש המצוות שעליהן אמרו "ייהרג ואל יעבור", רק אם הגיע לכך, שהציבו בפניו שתי אפשרויות: לעבור על אחת משלוש העבירות החמורות או להיהרג, עליו להיהרג ולא לעבור. (וכן בעת גזירת מלכות מצווה למסור את הנפש על כל המצוות). אלא שמלכתחילה צריך להשתדל להתרחק ממצב שיכפו אותו לעבור עבירות ויצטרך למסור את נפשו. אבל כדי לכבוש את הארץ צריכים להיות מוכנים מלכתחילה לצאת למלחמה ולסכן נפשות.

100. מה המצווה הגדולה שהתקיימה בעת הקמת המדינה?
ת: כיבוש הארץ, שמתבטא בשליטת יהודים בשטחי ארץ ישראל.

101. מהי חשיבותה של מצוות ישוב הארץ ביחס למצוות אחרות?
ת: כתוב בספרי (מדרש) ובתוספתא: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". בנוסף רואים שביטלו לגמרי את תקיעת שופר ונטילת לולב בשבת, וגם מצוות ברית מילה נדחית לפעמים (אם שכחו להביא את הסכין לפני שבת) – שמא יטלטל. ולעומת זאת מותר לומר לגוי לכתוב בשבת בשביל לרכוש בית אחד מגוי בארץ ישראל.

102. לצורך מה התירו לצאת מן הארץ באופן זמני?
ת: לימוד תורה, נישואין ומסחר. ואם יש רעב בארץ מותר לצאת עד שיגמר הרעב, אך ממידת חסידות להישאר בארץ גם בזמן רעב כבד.

103. האם מותר לצאת לחו"ל לצורך טיול?
ת: לדעת פוסקים רבים אסור. אולם אפשר ללמד זכות על היוצאים לזן קצר, עד חודש, ורוכשים מראש כרטיס הלוך-חזור. כי אולי כל האיסור לצאת מן הארץ נאמר על יציאה לזמן ארוך כמו שהיה נהוג פעם, שלא היה בטוח שאדם יחזור לארץ.

104. מה לומדים מן הפסוק: וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"?
ת: שיש מצווה לאהוב ולשבח את הארץ.

105. מדוע כתב הרמב"ם בספר הלכות (היד החזקה): "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ".
ת: כי יש מצווה לאהוב את הארץ.

106. מה לומדים מכך שגדולי ישראל היו מנשקים גם את האבנים ולא רק את האדמה והעפר?
ת: שיש לארץ ישראל קדושה גם בלי המצוות התלויות בארץ (אבנים לא מצמיחות כלום).

107. מה היה יסוד חטאם של המרגלים?
ת: הם לא אהבו את הארץ, ודברו בגנותה.

108. מה עשו גדולי האמוראים כדי להאהיב את הארץ על תלמידיהם?
ת: היו מקפידים להושיב את התלמידים במקום נוח ונעים. ר' חנינא היה מסיר מכשולים מן הדרך.

109. כיצד נוכל לתקן את חטא המרגלים?
ת: לשבח ולאהוב את הארץ. ולגרום ליהודים לאהוב אותה.

110. איזו מצווה נוספת יש ביישוב הארץ, בנוסף על השליטה בה?
ת: לפתח את הכלכלה והבנייה כדי שלא תהיה שוממה. החתם-סופר כתב שבארץ ישראל כל עבודת חקלאית היא מצוות ישוב הארץ.

111. מהם שני היתרונות שבקיום המצווה לנטוע עצים?
ת: התרגלות להשקיע לטווח רחוק, ולדאוג לדורות הבאים. + גורמים לארץ להוציא עוד פירות ולאפשרות לקיים את כל המצוות התלויות בהם.

112. מדוע כשנכנסו ישראל לארץ חדל המן לרדת והם החלו לאכול מפירות הארץ?
ת: רבי נתן שפירא הסביר שקדושת ארץ ישראל העלתה אותם למדרגה גבוהה וכבר לא היה להם צורך במן. ור' משה זכות הסביר שקדושת פירות ארץ ישראל גדולה יותר מן המן.

פרק 14 - מהלכות צבא ומלחמה

113. מהן שתי המצוות מהתורה המתקיימות בגיוס לצה"ל?
ת: הצלת ישראל + כיבוש הארץ.

114. פרטי את המצווה הראשונה.
ת: מהפסוק "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ומדברי המשנה: "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא". ואם זה נאמר על אדם אחד, קל וחומר שגדולה המצווה להציל את כלל ישראל.

115. פרטי את המצווה השנייה.
ת: מפורט בפרק 13.

116. האם שירות בצבא הוא מצווה כללית או מצווה פרטית?
ת: זו מצווה שיכולה להתקיים רק בשיתוף של כל הציבור, אבל כל יחיד מחוייב להשתתף בה.

117. הסבירי את דברי הרמב"ם: "ומאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה, ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו. ולא יירא ולא יפחד, ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו. אלא ימחה זכרם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה. וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה, שנאמר (דברים כ, ג): אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם, ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו. ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל, שנאמר (שם ח): וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ. והרי מפורש בקבלה (ירמיהו מח, י): אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם. וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר (שמואל א' כה, כח-כט): כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ וגו' וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלוֹהֶיךָ".
ת: איסור הפחד במלחמה. לפרט.

118. צייני מקורות המוכיחים שאין ללומדי תורה פטור מגיוס לצבא.
ת: הרמב"ם פסק שלמלחמת מצווה - "הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". דוד המלך ויהושע בן נון יצאו למלחמות. + המלאך שהוכיח את יהושע בן נון על ביטול תורה דיבר רק על הלילה כשלא נלחמו ולא על שעות הלחימה ביום.

119. מה הורה הרב צבי יהודה קוק לגבי יחידים המסוגלים להתעלות בתורה למען כלל ישראל?
ת: שכל זמן שאין הכרח גמור לגייסם, מוטב שיידחו את הגיוס וילמדו תורה כדי להועיל כל ישראל.

120. כיצד צריך לנהוג חייל המקבל פקודה לעשות מעשה שאסור על פי ההלכה?
ת: אסור לקיים פקודה כזו.

121. מה האיסור בהקמת יחידות צבאיות מעורבות בנים ובבנות?
ת: מחנה ישראל צריך להיות קדוש וטהור, שנאמר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ", כלומר בצבא יש להיזהר במיוחד בענייני צניעות וקדושה + הקשר בין החיילים בצבא רצוף והדוק יותר + החיילים בצבא בגיל צעיר יותר + החייל מחוייב להישאר במסגרת הצבאית בגלל חשיבותה (ובאזרחות הוא יכול להחליף מקום עבודה או לימודים).

122. האם נשים מצוות להשתתף בהצלת ישראל ובמצוות יישוב הארץ?
ת: כן. הן מקיימות זאת על ידי עזרה בתפקידים לא צבאיים ובעידוד הלוחמים.

פרק 15 – מהלכות מדינה

 

123. האם יש חיוב לשלם מיסים ולקיים את חוקי המדינה.
ת: כן. לדעת רוב הפוסקים מי שמעלים מס או גונב את המכס עובר באיסור דאורייתא.

124. מה הנימוקים להלכה ש'דינא דמלכותא דינא' (=החוק של המלכות הוא חוק מחייב).
ת: או מפני שכל הקרקע של המדינה שייכת למלכות השלטת. או מחמת ההסכמה של הציבור לקבל על עצמו את השלטון.

125. האם דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראל?
ת: לפי הרמב"ם רוב הפוסקים סמכותה של המלכות נובעת מהסכמת העם, ולכן אפילו שלטון גויים בארץ ישראל מחייב אם הוא לא בסותר את חוקי התורה. ולפי הר"ן (רבנו ניסים) והרשב"א (ר' שלמה בן אדרת) הסמכות נובעת מהבעלות על הקרקע ואין לאיש בעלות על אדמת ארץ ישראל, ולכן אין דינא דמלכותא בארץ ישראל. להלכה נפסק כרמב"ם ורוב הראשונים. (החתם סובר מבין שגם הר"ן והרשב"א יסכימו שיש דינא דמלכותא גם בארץ ישראל, כי המיסים של המלך מיועדים לטובת אזרחי המדינה).

126. האם מלך יכול לחוקק חוק נגד חוקי התורה?
ת: לא. למדים את זה מיהושע, שעם ישראל אמר לו: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ, רַק יִהְיֶה ה' אֱלוֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה. כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ". כלומר תקנותיו של יהושע מחייבות בתנאי שיקיים את הפסוק "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". וגם הרמב"ם כתב שאם גזר המלך לבטל מצווה, אין שומעים לו. משום שדבריו של הקב"ה קודמים לדבריו של המלך, שהמלך עצמו הוא עבד למלך מלכי המלכים הקב"ה.

127. מהו הנימוק הנוסף שמחייב להישמע לחוקי מדינת ישראל (בנוסף על 'דינא דמלכותא דינא')?
ת: יש מעמד ל'חבר העיר' / 'טובי העיר' / 'טובי הקהל'. זה מחייב כי כך המנהג, או כי התושבים נחשבים כשותפים, או כי יש כאן חזקה (קביעות שנמשכת זמן רב).

128. מה למדים מן הפסוק: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"?
ת: שחייבים ללכת לדיון רק לפני בית דין רבני, ואסור ליזום דיון בבית משפט חילוני שלא דן על פי חוקי התורה, ונחשב ל'ערכאות של גויים'.

129. מה יעשה אדם שרוצה לתבוע מישהו, אולם הנתבע מסרב להופיע לפני בית הדין?
ת: יבקש רשות מבית דין או מרב שעוסקי בדיני ממונות, ואם יקבל רשות, יהיה רשאי לתבוע בבית משפט.

130. הסבירי בלשונך את דברי הרמב"ם: "כל הדן בדייני נוכרים ובערכאות שלהן, אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו".

פרק 16 – עבודה עברית

131. מה נלמד מהייתור בפסוק: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"?
ת: להעדיף יהודי בכל קנייה או מכירה או העסקה.

132. מהיכן לומדים שיש להעדיף עסקים עם יהודי גם אם נגרם מעט הפסד כספי?
ת: ממצוות הלוואה. יש מצווה להעדיף הלוואה ליהודי על פני הלוואה לגוי, אפילו שלגוי אפשר להלוות עם ריבית ולהרוויח, ואילו אסור להלוות בריבית ליהודי.

133. עד כמה צריך להפסיד כדי להעדיף עסקים עם יהודי על פני גוי?
ת: יש אומרים עד שליש. והרב ישראלי פסק עד שישית. ורוב הפוסקים לא הכריעו והשאירו את הנושא להחלטתו של כל יהודי.

134. מהיכן לומדים שיש להעדיף להעסיק עובד יהודי, ולקחת בעל מקצוע יהודי?
ת: למדו זאת מהמצווה הכללית: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי - אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ". 'עִמָּךְ' היינו הקרוב יותר. ויהודי קרוב אלי יותר מגוי. + בנוסף, להעסיק אדם זה סוג של צדקה, ובצדקה יהודי קודם לגוי.

135. עד כמה יש לשלם יותר כדי להעסיק עובד יהודי?
ת: יש אומרים עד שליש. והרב ישראלי פסק עד שישית. ורוב הפוסקים לא הכריעו והשאירו את הנושא להחלטתו של כל יהודי.

136. מני שלוש איסורים נוספים בהעסקת ערבים.
ת: 1. זה מחזק את אחיזתם בארץ – ומעכב את קיום מצוות יישוב הארץ בשלמות. + 2. מצוות "וְלֹא תְחָנֵּם" כלומר, שלא לתת לגויים חנייה בקרקע של ארץ ישראל. + 3. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם".

137. מה יעשה אדם שרוצה לבנות בית בהתיישבות אך לא יכול לעשות זאת ללא פועלים ערבים?
ת: בלית ברירה, יעסיק ערבים, אך ישתדל להעסיק יהודים בכל שלב בבנייה שזה אפשרי.

138. השלימי את המשפט: כל הלומדת ואינה חוזרת...
ת: כאילו זורעת ואינה קוצרת.

עדכון אחרון ב-שלישי, 02 מרץ 2010 09:49